אור ברסלב

שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה· רבי שבתי הכהן [הש"ך]

סימן שמד

סימן שמג

סעיף א

כדי להרבות בכייה. וכל המוריד דמעות על אדם כשר הקב"ה סופרן ומניחם בבית גנזיו וכל המתעצל בהספדו של אדם כשר אינו מאריך ימים וראוי לקברו בחייו. ש"ס:

סעיף ב

עניים בני חמשה. שהעני מצטער על בניו יותר מהעשיר לפי שאין לו שמתה אחרת:

סעיף ג

ואין נוהגין כו'. ובכאן ק"ק לובלין נוהגין שעל בן ל' אומרים צדוק הדין וקדיש וכמדומה לי שגם בשאר קהלות נוהגין כן וכן ראוי לנהוג:

סעיף ד

מוסיפין כו'. משום כבוד אבותם:

סעיף ה

בין במעשה בעלה. שעולה עמו ואינה יורדת עמו:

סעיף ו

אין מתעסקין להספד וללוות. אבל צרכי מטה וקבורה מתעסקין עמהם. טור:

סעיף ז

יורשים כו'. דוקא שירשו ממון המת דאל"כ אפילו בניו אין מוציאין מהם בעל כרחו כדלקמן סי' שמ"ח סעיף ב':

סעיף ח

מוציאין מהם. דהספד יקרא דשכבא הוא ומטעם זה שומעין לו כשאומר אל תספדוהו ועי' בח"מ סי' רנ"ג סעיף ל"ח:

סעיף ט

אין שומעין לו. אבל צום האב ואם שלא לנהוג בהם י"ב חדש כיון דאינו שייך בשאר מתים אלא בכבוד אב ואם מצוה לקיים דבריהם. מהרי"ו שם:

סעיף י

אין עושים כו'. ע"ל ס"ס שנ"ד:

סעיף יא

אין אומרים כו'. משמע דעת המחבר דד"ת אפילו חוץ לד' אמות אסור ומילי דעלמא אפי' תוך ד' אמות שרי והב"ח פסק דד"ת אסור אפי' חוץ לד' אמות ומילי דעלמא אינו אסור אלא תוך ד"א ודבריו של מת מותר אפי' בד"ת אפי' תוך ד"א וכן נהגו לדרוש באגדות ופסוקים אפי' תוך ד"א בפני המת ויוצאין מענין לענין עד שמגיעין לספר שבחיו של מת מעסק תורתו וחסידותו ויותר מדות טובות שהיו בו ע"כ. וכתב המרדכי דכל אותו חדר שהמת מוכח בו חשוב כד' אמות וכן פסק הב"ח וע"ל סי' שס"ו:

סעיף יב

אסור. משום לועג לרש חרף עושהו:

תוכן העניינים

שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה