אור ברסלב

שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה· רבי שבתי הכהן [הש"ך]

סימן צז

סימן צו

סעיף א

אפילו לאכלה לבדה. גזירה שמא יאכלנה עם בשר:

סעיף ב

ואין לאפות כו'. פי' לכתחלה אין לאפות שום פת עם פלאדי"ן או פשטי"ד בתנור אפילו רחב ואינו משופע דחיישי' שמא יזוב ממנו אל הפת אבל בדיעבד אם אין התנור משופע או שהפת למעלה מן הפשטי"ד לא מחזקינן איסורא דשמא זב כיון דאפילו זב לא זב תחת הפת עצמו אבל אי חזינן דזב מן הפשטי"ד לחוץ אפילו אינו זב תחת הפת עצמו אלא הפת רחוק מן הפשטי"ד הפת אסור אף דיעבד וכדאיתא בהגה"א והגהת ש"ד והגהת או"ה כלל ל"ט בשם א"ז כל זה מוכח בת"ח כלל ל"ו ד"ט ע"ש ובסימני ת"ח ודו"ק וטעם לדבר נ"ל משום דמספקא לן אי בישול מפעפע בכל הכלי או לא וכמ"ש בסי' צ"ב ס"ק ט"ז והלכך היכא דלא חזינן דזב איכא ספק ספיקא ספק זב או לא זב ואת"ל זב שמא לא פעפע בכולו אבל כשהתנור משופע מסתמא זב תחת הפת עצמו וכן כשחזינן דזב ליכא אלא חדא ספיקא כנ"ל ודוק ואע"ג דבהגהת או"ה שם כ' בשם א"ז דבלא ראה דזב איכא בלאו הכי ספק ספיקא ספק זב או לא ואת"ל זב שמא לא יאכלו עם חלב עכ"ל שמא לא חשיב האי דשמא לא יאכלו עם חלב להרב ספיקא כלל כיון דהרגילות הוא לאכול פת עם כל מיני אוכלים קרוב הדבר לאכלו ג"כ עם חלב ולפ"ז מ"ש הרב בהג"ה כאן ואם זב תחתיו ר"ל זב תחת הפשטי"ד אפי' רחוק מן הפת וכן מוכרח לפרש לשון זה שהביא בת"ח שם בשם הגהת או"ה ע"ש ודוק והבית חדש כתב וז"ל ודלא כמ"ש ב"ה ע"ש דלא נאסר הפת אלא כשזב תחתיו ממש והבין כך מהגה"א הביאו ב"י ולא דק עכ"ל ולא עיין בת"ח כי המעיין שם יראה שהרב מביא בשם הגה"א בהדיא להפך דאפי' אינו זב תחת הפת אסור וכ"פ בסימני ת"ח שם ומוכח שם דעת הרב כאשר כתבתי:

סעיף ג

ודגים שצלאן כו'. לא איירי כאן אלא מדין איסור אבל מסכנתא לא מיירי וזה יתבאר בר"ס קי"ו בס"ד ע"ש:

סעיף ד

אסור לאכלן בחלב. ואע"ג דלקמן ר"ס ק"ח אם צלו בשר כשרה עם בשר נבילה בתנור א' אפי' קטן מותר בדיעבד הכא כיון דאפשר לאכלו בלא חלב הוי כלכתחלה וע"ל סי' ק"ח שם יתבארו על נכון דיני ריחא מילתא כי שם מקומם:

סעיף ה

עשרונים. וכל עשרון הוא שיעור חלה מ"ג ביצים וחומש ביצה:

תוכן העניינים

שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה