אור ברסלב

שפתי כהן על שולחן ערוך חושן משפט· רבי שבתי הכהן [הש"ך]

סימן רסד

סימן רסג

סעיף א

וע' בי"ד סימן רמ"ב. שם כתב די"א דהיינו דוקא ברבו שלמד עמו בחנם אבל אם אביו שוכר לו רב שמלמדו אביו קודם לכל דבר ושכן נ"ל עיקר מור"ם שם והוא מס' חסידים סי' תקפ"ה ומביאו ג"כ בסמ"ע וכ' עוד בספ' חסידים שם דה"ה אדם אחר שאינו אביו כשמשכיר לו מלמד אביד' הנותן שכר קודם לאבידת רבו וע"ש:

סעיף ב

אלא שכר הראוי לו. ע' בתוס' פא"מ דף ל"א ובב"ח:

סעיף ג

מיהו הוי הפקר עיין בס' א"א דף ק"א ע"ב:

סעיף ד

וכן אם עלה חמורו מאליו כו'. ע' בסמ"ע ס"ק י"ב שכתב ומיהו נראה דגם בדינים הללו דירד להציל ולא הציל או שעלה מאליו אם לא היו הבעלים שם אף דלא התנה כאלו התנה עמהם דמי עכ"ל ובהתנה פסק מהרש"ל אף דעלה מאיליו צריך לשלם לו שכרו משלם כל מה שהתנה ע"ש סי' מ' והוא כדעת הסמ"ע:

סעיף ה

אם השני יצא כו' ואם א' נתפס ופדאו אח' בממון צריך חברו לשלם לו והיינו כדי דמיו אבל יותר לא ואם נתפס על עסקי נפשות צריך לשלם לו אף ביותר מדמיו וכן אם ברח ותפס השר ספריו ופדאו א' צריך לשלם לו כל מה שנתן עבורם משום בזיון הספרים כל זה מבואר בראיות ביש"ש בב"ק פ"ו סי' ט"ו וע"ש:

סעיף ו

וכן שנים כו' ע' בתשובת רשד"ם סי' שע"א ושפ"ט:

סעיף ז

וי"ח ע"ל ס"י רס"ה בהג"ה ב':

סעיף ח

דהוי' כזוכה מן הפקר כו'. ואם יכול להציל ע"י הדחק אין לו אלא שכרו וה"ה בכל הדברים הנ"ל:

סעיף ט

שכרו הראוי כו'. ע"ל סי' רס"ה הג"ה ב':

סעיף י

וכן מי שברח. עיין בתשוב' ר"ש כהן ס"ב סי' פ':

סעיף יא

י"א כו'. ע' בתשוב' ן' לב ס"א כלל י"ז סימן צ"ט ובתשו' רמ"א סי' פ"ו דף קע"ו ובתשו' מבי"ט ח"א סי' נ"ו ובשאלות השניות סי' ס"א ובספר א"א דק' אע"ג:

סעיף יב

השבע' שדים כו'. ע"ל בי"ד סי' של"ו ס"ג:

סעיף יג

ובשדכנות. ע"ל סי' קפ"ה ס"י בהג"ה:

סעיף יד

אלא שכרו. וכן הדין בסרסור ודלא כמ"ש בתשו' דברי ריבות סי' שצ"ו ובתשובת ן' לב כתב ג"כ דדוקא שדכן ולא סרסור ע"ש דליתא וק"ל:

סעיף טו

לתת לו הרבה מהרש"ל פ"ק דב"ק סי' ל"ח פסק דנותן לו כל מה שהתנה וע"ש ונ"ל דלא פליגי ומהרש"ל איירי במקום דאין לשדכנות קצבה וכן נראה מדבריו שם ע"ש:

תוכן העניינים

שפתי כהן על שולחן ערוך חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה