שפתי כהן על שולחן ערוך חושן משפט· רבי שבתי הכהן [הש"ך]
סימן יב
סעיף א
שנים שבאו לפניך לדין כו' עיין בתשו' ר"א ן' חיים סי' קכ"א ובתשו' רשד"ם סי' שע"ח:
סעיף ב
וכן אם היו שניהם חזקים כו' דאם ירדפנו א' השני יעמוד בעזרו כ"כ התוספות עכ"ל סמ"ע (הג"ה היינו דלא כפרש"י שירדפו להפך הדין ופי' קשה היינו בעל מריבה ומטריח הדייני') ועיין ב"ח (הג"ה שהשיג על מור"ם וכתב דהגהות אשר"י כ"כ לפי פי' רש"י אבל לפי' התוס' אפי' שניה' חזקים אינו צריך ליזקק להם משום סכנת הדיין ע"ש מילת' בטעמא ודוק):
סעיף ג
אבל אחר שגמר הדין כו' עיין בתשו' רשד"ם סי' ק"ו.
סעיף ד
ואמר איש פלוני כו' הב"ח כ' דיש להחמיר כהתוספו' ולא נהירא דהא מצו' לבצוע וכן נרא' עיקר כרוב הפוסקי':
סעיף ה
איש פלוני אתה חייב כו' מדברי התו' פרק מרובה ריש (בבא קמא דף ס"ט) ופ' שנים אוחזין ריש (בבא מציעא דף י"ז) מבואר להדיא דמיד שאמר איש פלוני אתה חייב לו אע"פ שלא אמר צא תן לו הוי גמר דין. וכן נרא' להדיא מדברי הנ"י בשם המפרשי' אכן בסמ"ג עשין ק"ה דף קפ"ט ריש ע"ג מבוא' להדיא שאין זה גמר דין עד שיאמר צא תן לו ע"ש ועיין מ"ש לקמן סי' כ"ב:
סעיף ו
אינו רשאי לעשות פשרה ביניהם כו' וכתב בשלטי גבורים פ"ק דסנהדרין סוף דף ע"ד וז"ל נרא' בעיני שאין כל הדברים הללו אמורים אלא כשדיינים רוצים להטיל פשרה כפי הנרא' בעיניהם שלא מדעת הבעלי דינים אבל אם הם מודיעי' להם טיב הפשר' ומפייסים אותם עד שהם מתרצים למחול א' לחבירו או לתת א' לחברו דבר ידוע אפי' אחר גמ"ד ראוי לעשו' כן ובלבד שלא יהא שום צד הכרח בדבר אלא פיוסי' ופתויי' וזו היא מצו' גדול' והבאת שלום שבין אדם לחברו ע"כ:
סעיף ז
רשאי הב"ד לעשות פשרה כו' גם בכאן כתב הב"ח דלהתוספות אין רשאי לעשות פשרה ויש להחמיר כדבריהם עכ"ד ואין דבריו נכונים ע"ש גם חומרא זו קולא הוא והעיקר כמו שכתב בטור:
סעיף ח
ויש חולקין עיין ב"ח מ"ש מזה:
סעיף ט
להשקיטם ממריבו' ע"ל ס"ס ק"י עי' בתשו' מהרשד"ם סי' שע"ח:
סעיף י
אע"פ שנתרצו הבעלי דינין כו' אף לאחר שהגידו הפשרה אם אין קנין יכולי' לחזור כן הוא בתשו' מיי' הלכות סנהדרי' ובמרדכי פ' ז"ב עיין בתשו' מהרשד"ם ס"ס י"א:
סעיף יא
יכולין לחזור ואפי' התובע דנתרצ' לוותר עם הנתבע ולמחל לו מקצת התביעות ומחילה אין צריכה קנין שאני מחילה דעלמא דמעצמו ומרצונו מחל לו משא"כ במחיל' דפשרה דעל פי הדיינים מוחל לו וכדי שלא יטעון אח"כ הדיינים הטעו אותי בדבריהן מ"ה בעי קנין עכ"ל סמ"ע ועיין בתשובת ר"מ אלשיך סי' ל"ד ובתשו' מהרש"ל סי' ד' ובב"ח ובא"א פ' המקבל דף ל"ד ע"א ודף ע"ה ע"א:
סעיף יב
דפשרה צריכ' קנין כו' והפשרנים נאמנים שעשו קנין עיין בתשו' ן' לב ספר ב' סי' כ"ט ופשרה שעשו בעלי דינים עצמן ביניהן א"צ קנין כ"כ מהר"מ מלובלין בתשו' סי' מ"ז וע"ש עיין בתשו' ר"ש כהן סי' מ"ד:
סעיף יג
אבל אם קנו מידן ע"ל סי' קנ"ה ס"ח:
סעיף יד
אפי' ביחיד עיין בתשו' רמ"א סי' י"ז דמ"ה ע"ג:
סעיף טו
דדוקא בשנים ע' בתשו' ן' לב ס"ב:
סעיף טז
ה"ה אם נתן שטר כו' ע"ל סי"ג עיין בתשובת רשד"מ סי"ג:
סעיף יז
מחילה א"צ קנין משום שמיד שמחל לו נסתלק ממנו המוחל והיינו דוק' בדלא נ קט המוחל עדיין ש"ח בידו דבתפס שטר' כל זמן שאינו מחזיר לו מיד ל"מ ביה אפי' מחילה גמור' בלא קנין עכ"ל סמ"ע וכ"כ הטור בשם הר' ישעי' וצ"ע דלקמן סי' רמ"א ס"ב לא כ' מור"ם כן ועמ"ש שם כתב הב"ח דהר' ישעי' ס"ל דהלכ' כבית שמאי דשטר העומד לגבות כגבוי דמי ודבריו תמוהין דהא לא קי"ל כב"ש כדמוכח בש"ס ס"פ כל הנשבעין וכ"פ כל הפוסקים עיין בתשוב' מהר"מ מלובלין סי' מ"ז ובתשו' ן' לב ס"א כלל י"ז ר"ס נ"ז:
סעיף יח
אין בדבריו כלום עיין בתשו' רא"ן ששון ס"ס ס"ד ובתשו' ר"א ן' חיים סי' ס"ו דף ק"ט:
סעיף יט
בקנין ובביטול מודעא כו' ועיין מ"ש בשם מהרשד"ם בביטול מודעא בשבוע' בסי' ר"ה ס"ג ועיין בסמ"ע ס"ק כ"ב ועיי' בתשו' מבי"ט ח"א סי' ק':
סעיף כ
ובנה זה קצת כו' עב"ח ועיין בס' מגדל דוד:
סעיף כא
אינם יכולים לחזור בהם כו' עיין בתשוב' ן' לב ס"ב סי' כ"ט בקבלו בוררים והשליש יכריע והשליש עשה פשרה ע"ש:
סעיף כב
בלשון הודא' כו' ע"ל סי' מ' ס"א:
סעיף כג
יכול לחזור בו עיין בתשו' מהרי"ט סי' ק"ב:
סעיף כד
דין פשרה בטעות כו' ע"ל סי' כ"ה בסמ"ע ס"ק כ"ט מ"ש בשם מהרי"ק ובתשו' ר"י לבית לוי סי' כ"ד דף קכ"ט וק"ל:
סעיף כה
שיסכימו כולם עיין בתשו' ן' לב ספר ב' סי' כ"ט ובתשו' ר"ש כהן ס"ג סי' ח':
סעיף כו
אא"כ אמרו דלא כאסמכתא ע"ל סי' ס"א ס"ה בהגה וסי' ר"ז סי"ח וצ"ע:
סעיף כז
או מעכשיו ע"ל סי' ר"ז ס"ט וי"ד ודוק:
סעיף כח
ואם היה המשכון ש"ח כו' ע"ל סי' ס"ו ובב"י כאן: