פרק ז · פסוק ה
הכרת פניהם ענתה בם וכו'. וק' מה הוכחה כפשוטו הכרת פנים בכלל. וי"ל מדכתיב הכרת פניהם ענתה בם משמע שצריך הכרה לבד מן הפנים ואיתא בסוף יבמות דזו הפחדת וכ"כ התוס' שם:
הכרת פניהם ענתה בם וכו'. וק' מה הוכחה כפשוטו הכרת פנים בכלל. וי"ל מדכתיב הכרת פניהם ענתה בם משמע שצריך הכרה לבד מן הפנים ואיתא בסוף יבמות דזו הפחדת וכ"כ התוס' שם: