שפת אמת על מעילה· רבי יהודה אריה ליב אלתר
פרק ששי · דף כ.
במשנה לא עשה שליחותו השליח מעל כו' לכאורה הי' נראה דדוקא במידי דפגם כהאי דנתן לאורחים בשר. אבל בהוציאה מרשות הקדש לחולין שצוהו לקנות לו חלוק וקנה לו טלית. כיון דהוי שינוי ובטל השליחות נמצא דלא יצא כלל לחולין שהרי המקח בטל ולא מעל השליח. והא דתנן לקמן (כ"א.) במשנה בלקח פתילות במקום נרות דמעל השליח. י"ל דהיינו לכשיוציא החנוני הדינר אז מעל השליח כיון שעל ידו הוציאה החנוני אח"כ לחולין. אבל בנתינת הדינר לחנוני י"ל דלא מעל כמ"ש. אך לפ"ז קשה למ"ש תוס' לעיל דבאכילה אין המשלח מועל א"כ הכא נמי במה שאכל האורח לא ימעול השליח דהא לא נתן להם לתוך פיהם. א"כ ע"כ צ"ל דבנתינה לאורח מיד מעל השליח וצ"ע הטעם כיון דהנתינה בטלה כמ"ש: