שפת אמת על מעילה· רבי יהודה אריה ליב אלתר
פרק רביעי · דף יז:
בגמ' אבל לענין אכילה מצטרפין לכאורה מהאי קרא דכל שבקודש הי' ראוי לכל פסולי קודש להצטרף טמא ויוצא וכה"ג. מיהו מלשון הרמב"ם (פי"ח מה' פסוה"מ ה' י') משמע דוקא פיגול ונותר. ואפשר דכיון דפיגול מעין נותר הוא דחישב להותיר לכן רק פיגול נכלל בכי קודש הם ולא פסול אחר. מיהו במכות (י"ח) משמע דכל פיסולי קודש בכלל דרשא דר"א הם וצ"ע:
ברש"י ד"ה אבל. כ' דברוב נותר ומועט פיגול מתחייב משום נותר. משמע דצריך להתרות על זה האיסור שרובו ממנו. ומה דמסיים רש"י בחצי נותר וחצי פיגול חייב משום נותר ומשום פיגול. נראה דבהא מודה רש"י דצריך להתרות משום שניהם דוקא דלא כמ"ש בתוס' יו"ט דסגי בהתרה משום א' מהם. אכן לע"ד הי' נראה דאפי' ברוב משם א' צריכין להתרות משום שניהם או משום לאו דפסולי בקודש סתם. אבל במתרין בשביל נותר או פיגול בלבד פטור שהרי יודע דנותר או פיגול אין מהם כשיעור. וצ"ע על רש"י בזה: