אור ברסלב
שפת אמת על כריתות פרק רביעי › דף יט.

שפת אמת על כריתות· רבי יהודה אריה ליב אלתר

פרק רביעי · דף יט.

דף יח:

בגמ' מקצת ידיעה ככל ידיעה. מבואר מסוגיא זו דאפי' אי ידיעת ספק לא הוי ידיעה ולכן בנכנס ואח"כ טבל וחזר ונכנס פטור. מ"מ בהלך בשביל א' ושכח והלך בשביל אחר ונכנס יש לחייב טפי. משום דידע מקודם משביל א' ואח"כ ידע מהשני נמצא דהוי לי' ידיעת וודאי רק שהידיעה הי' בסירוגין מתחלה ידע מדרך א' ואח"כ מהשני והוי מקצת ידיעה וע"י ב' המקצת הוי ידיעת וודאי להכי חייב. ולכן קשה קצת על הרמב"ם שפוסק ידיעת ס' הוי ידיעה לגבי ידיעה מתחלה דמקדש וקדשיו. והביא נמי האי דינא בשכח דחייב משום דידיעת מקצת הוי ידיעה. ל"ל זה בלא"ה חייב על הידיעה אחרונה בלבד כיון דידיעת ס' הוי ידיעה ע"ש בפי"א משגגות וצ"ע:

ואפשר לומר דס"ל להרמב"ם דמקצת ידיעה הוי ידיעה אפי' לגבי ידיעות מחלקת לחטאת דבזה קי"ל דידיעות ס' אין מחלקת. מ"מ מקצת ידיעה מחלקת כגון שאכל חצי זית חלב ונודע לו ושכח וחזר ואכל בכדי א"פ עוד חצי ונודע לו ואח"כ אכל כזית חלב אחר בשוגג ואח"כ נודע לו מכל האכילות חייב ב' חטאות משום דמקצת ידיעה חשוב ידיעה להפסק והוי כב' העלמות. ואע"ג דיש לחלק כדמסיק הגמ' אליבא דר"י דכאן עשו ס' כוודאי אבל בחטאת דכ' הודע אליו חטאתו צריך להיות וודאי ידיעה. א"כ גם לגבי מקצת ידיעה יש לחלק כן דבחטאת כתי' הודע אליו חטאתו שידע שחייב חטאת וכאן לא ידע מעולם מחיוב חטאת כיון שכל ידיעה הי' רק על חצי שיעור. מ"מ י"ל סברת הרמב"ם כיון דר"ל לית לי' חילוק זה וס"ל דגם גבי ידיעה מתחילה ס' ידיעה לא מהני. ומ"מ מקצת ידיעה מהני. א"כ י"ל דגם ר"י מודה בהכי. וצ"ע לדינא בזה:

שם בגמ' קשיא דר"ל אדר"ל. צ"ע לפי מה דמשמע לעיל דכל מאי דס"ל לרבי דידיעת ס' מחלקת משום דלגבי אשם מחלק ה"ה לגבי חטאת. א"כ בטומאת מקדש וקדשיו דליכא אשם כלל י"ל דלכ"ע אין ידיעות ס' מחלקת. ודוחק לומר דקושית הגמ' למ"ד דגם בקרבן עולה ויורד יש אשם לקמן (כ"ה:) דלית לי' גז"ש דמצות מצות למעט ע"ש] כיון דלא קי"ל הכי. תו קשה לי מה דפשיטא לגמ' דכמו דהוי ידיעה לחלק ה"ה שיהי' ידיעה מעיקרא. והלא י"ל דס"ל לר"ל דידיעה תחלה הוי כמו ידיעה בסוף וכמו דידיעה בסוף לחייב חטאת צריך ידיעה ממש כמו כן ידיעה דתחלה:

במשנה ריש ור"ש שזורי אומרים לא נחלקו ע"ד שהוא משם אחד כו'. פי' לאפוקי ממה דא"ר יהודה דגם בשם א' נחלקו כמבואר הפי' בגמ' למר כדאית לי' ולמר כדאית לי' ע"ש לקמן. אבל עכ"פ לא קאי את"ק דמעיקרא. א"כ נראה דמודין ר"ש ורש"ז ור"י דגם בא"י איזה מלאכה עשה ג"כ פליגי. ואפשר עוד דלכ"ע פטור בזה (דוודאי יותר מסתבר לפטור בא"י איזה מלאכה מבא"י אי תאנה אי ענבים). אך לפ"ז קשה מאי מסיק המשנה א"כ למה נאמר אשר חטא בה. הלא נצרך לכ"ע למעט א"י איזה מלאכה עשה. ולכן נראה דלהני תנאי גם בא"י איזה מלאכה עשה פליגי. ומקשה שפיר אדר"א דחייב בכל גווני א"כ למה לי אשר חטא בה:

תוכן העניינים

שפת אמת על כריתות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה