אור ברסלב
שפת אמת על זבחים פרק אחד עשר › דף צו.

שפת אמת על זבחים· רבי יהודה אריה ליב אלתר

פרק אחד עשר · דף צו.

דף צה:

בתוס' ד"ה ואם טש בסוף הדיבור ותימא אי נתבשלו נמי מותר כו'. נראה ליישב דנהי דטעם שתפלוט הכלי יהי' נ"ט בר נ"ט מ"מ התורה צותה להוציא הבליעה כיון שבעוד הבליעה בתוכה הוי נותר ולא מיבעיא לשיטת הרמב"ם דמריקה שטיפה קודם זמן האיסור א"כ המצוה להוציא הבליעה כדי שלא יהי' נעשה נותר רק אפי' להפוסקים דאחר שנעשה נותר מצות מריקה היינו נמי לבער הנותר מן הקדירה.] וכזה כתבו הרא"ש והר"ן בסוף ע"ז לדעת רש"י דלינת לילה פוגמת ואין הפליטה אוסרת. אפ"ה הצריכה תורה מריקה ושטיפה ע"ש]:

בתוס' ד"ה אלא קדירות כו' תימא כו'. והנה רש"י מיישב זה וכוונתו דא"כ תפשוט מינה הבעיא דבישול בלא בלוע אסור ולעיל נשאר בספק. מיהו בלא"ה נ"ל דקושית הגמ' אבלוע בלא בישול דמרבינן לעיל מדכתיב תבושל בו ישבר משמע דמשום הבלוע שנכנס בו צריך שבירה. וע"ז מקשה נהדרי' לכבשונות ולמה ישבר כיון דבאמת לא נתבשל בו רק מכח הבליעה מיתסר:

בא"ד תדע כו' התורה העידה על כ"ח כו'. יש להשיב על ראי' זו דהגמ' מדייק דאין הבלוע יוצא לעולם אבל בכבשונות וליבון דמהני הוא משום ששורף כל הבליעה בתוכה אבל להוציא הבליעה אי אפשר. ומ"ש דל"ד כ"ח לתנור כו' תמוה דא"כ הדרא קושיא לדוכתא בהא דמקשה הגמ' תנור של מקדש נעביד דחרס והלא בתנור לא הוי פנים חדשות ומיתסר מכח גזה"כ ומה תי' ע"ז הר"ת. וגם דוחק מאוד לומר דכ"ח שנטמא נטהר ע"י כבשונות דטומאה שבה היכן הלכה. נהי דפ"ח באו מ"מ פנים ישנות לא הלך ולא חל שם שבירה על זה:

תוכן העניינים

שפת אמת על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה