שפת אמת על זבחים· רבי יהודה אריה ליב אלתר
פרק אחד עשר · דף צג.
בגמ' ניתז על בגד טמא מהו. לכאורה נראה דהיינו את"ל דאוספו וכשר אבל אי נימא דאידחי לכיבוס ואין ראוי להזות ואעפ"כ חייב לכבס מוכח דכיון דקודם הגעה בבגד הי' ראוי להזות צריך כיבוס. מיהו הרמב"ם דפוסק (פ"ח מה' מעה"ק) בניתז על בגד טמא אין טעון כיבוס. ובהא דניתז מבגד לבגד פוסק דאין טעון כיבוס משמע דאדחי לכיבוס ואין ראוי להזאה ש"מ דלא תליא בזה. מיהו יש גורסין ברמב"ם דטעון כיבוס [בניתז על בגד טמא ע"ש בכ"מ]. שוב ראיתי דאין זה תלוי בזה דמה דאדחי ע"י התזה על הבגד בזה גזה"כ דטעון כיבוס אבל מה דנפסל ע"י טומאת הבגד אין הוכחה להצריך כיבוס: