אור ברסלב
שפת אמת על ברכות פרק מאמתי קורין › דף ז.

שפת אמת על ברכות· רבי י־הודה ליב אלתר מגור

פרק מאמתי קורין · דף ז.

דף ו:

בגמ' וכמה זעמו רגע דכ' רגע באפו חיים ב'. לכאורה הי' נראה דלעולם ליכא ריתחא קמי' טפי מרגע כפשטי' דקרא רגע באפו ומיד חיים ברצונו. אך לפ"ז קשה מ"ש לעיל המתן עד שיעברו פנים של זעם. לכך י"ל דכשגורם החטא אין שיעור לדבר. אלא דמעיקרא אמר מנ"ל דאיכא ריתחא ומביא ראי' מקרא דזועם בכל יום. ועל זה שאל כמה זעמו בכל יום אבל לא קאי על שעת החטא. ומ"מ אפשר ליישב גם פי' הראשון ואין להאריך:

שם בגמ' ופליגי דר"מ כו' אחת לא נתנו לו כו' וחנותי כו' אעפ"י שאינו הגון. א"י פי' דברים אלו מה לא נתן לו כיון שכן דרכיו של הבורא ית' לחון ולרחם למי שיחפוץ אף שאינו הגון. א"כ היא בכלל מה שאמר מרע"ה הודיעני את דרכיך. ומה לא נתן לו הלא הודיעו לו הכל. וי"ל בדוחק שבאמת יש טעם (מה שהקב"ה חפץ לחון ולרחם למי שאינו הגון] והקב"ה רצה להעלים ממנו לכן אמר אעפ"י שאינו הגון אבל עכ"פ קשה מנ"ל מהאי קרא שלא גילה לו הטעם:

תוכן העניינים

שפת אמת על ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה