שפת אמת על ברכות· רבי י־הודה ליב אלתר מגור
פרק מאמתי קורין · דף ד:
בגמ' ואב"א קרא ושניהם מקרא אחד דרשו כו' וקשה כמ"ש בס' פנ"י הא תפלה דרבנן ואפי' להרמב"ם דעיקר תפלה דאורייתא מ"מ הזמן היא דרבנן. מיהו לדעת הרמב"ם י"ל דהכי ילפינן מה ביום כשאדם בא להתפלל יקרא מקודם ק"ש ויסמוך גאולה לתפלה כמו כן בלילה ולאידך מ"ד איפכא [דכמו ביום ק"ש סמוך למטתו כן בלילה] אך עיקר נראה דהיא אסמכתא:
שם בגמ' דאילו במיכאל כתיב כו' א' מן השרפים. וכ' בתוס' הרא"ש ותימא דביומא (ל"ז.) אמרינן וכן מצינו בשלשה מלאכי השרת שבאו אצל אברהם מיכאל באמצע כו' והכא קרי לי' שרף. ובהגדה ש"פ משמע מדאמרינן אני ולא מלאך אני ולא שרף דמלאך לחוד ושרף לחוד ע"ש מה שתי' דזימנין קרי לי' הכי כו'**כן מבואר ברמב"ם (פ"ב מה' יסוה"ת ה' ז') דכולם נקראים מלאכים וכמ"ש המפרש שם דמלאכים הוא שם הכולל לכל. וכן צ"ל בהא דאי' בחולין (צ"א:) ג' כתות של מה"ש כו' ואחת אומרת קדוש ה' צבאות אע"ג דבקרא כתי' שרפים עומדים כו' וקרא זא"ז ואמר וגו'. ובזה ניחא מה שאומרים בסדר קדושה ש"ס שרפי קודש ובקדושת כתר אומרים מלאכים המוני מעלה וע"כ צ"ל כנ"ל:** והי' נראה לומר דכיון דתרתי מינייהו מלאכים הם נקט להו בגמ' בשם מלאכים שכולל הכל כיון דבגבריאל וברפאל לא מצינו שנקראו שרפים. ובזה יש לפרש ג"כ הא דגבי אברהם קרי להו קרא אנשים ובלוט מלאכים ע"ש ברש"י (פ' וירא) ובמד"ר שם. ולהנ"ל י"ל דבאמת לפעמים נקראו מלאכים ג"כ בשם אנשים אך היכא דמצי למיקרי להו מלאכים טפי עדיף לי' ובלוט כבר הלך לו מיכאל כדאי' בזוה"ק (פ' וירא ד' ק"ו:) שנשאר עם השכינה (וכן במד"ר וירא (פ' נ') דמיכאל אמר בשורתו ונסתלק ורפאל הלך להציל את לוט] שפיר נקראו מלאכים אבל באברהם לא כתיב מלאכים הואיל והי' גם מיכאל עמהם שנקרא שרף להכי עדיף טפי לקרותן בשם אנשים [אך למאי דאי' בגמ' (ב"מ פ"ו:) דמיכאל הלך להציל את לוט אי אפ"ל כן. וצ"ל כמ"ש רש"י]: