שפת אמת על בכורות· רבי יהודה אריה ליב אלתר
פרק רביעי · דף ל.
במשנה החשוד על השביעית אינו חשוד על המעשרות. בגמ' מוכח דהפי' שנאמן שפדה המעשר שני או שאין זה מעשר שני דלהכי חמור משביעית משום דבעי חומה ושביעית חמור ממעשר] דיש לו פדיון וכ"כ התוס'. אבל על רש"י יש לתמוה דפי' דלא הוי כדמאי א"כ מיירי דנאמן שאינו טבול למעשר וא"כ אדרבא טבל במיתה וחמור משביעית (כדאיתא ביומא (פ"ג.) ואמאי תני בסיפא חשוד על המעשרות א"ח על שביעית] וצ"ל בדוחק דלפרש"י כולל המשנה כל המעשרות ברישא דהחשוד על השביעית אינו חשוד הן על טבל דחמור והן על מעשר שני עצמו שפדאו מטעם דנאסר חוץ לחומה. ובסיפא חשוד על המעשרות הפי' רק על מעשר שני וזה דוחק גדול. וצ"ע בפרט על הברטנורא שהביא לשון רש"י והביא טעמא דגמ'. ותמהני על התיו"ט שלא הרגיש בזה כלל: