אור ברסלב
שפה לנאמנים הכנויים

שפה לנאמנים· רבי יהודה ליב אדל

הכנויים

נחי למ“ד ה”א

זְמַן גוּף כנוי מדבר(זכר) כנוי מדבר (נקבה) כנוי מדברים (זכר) כנוי מדברים (נקבה) עבר יחיד נסתר פְּקָדַנִי פְּקָדַתְנִי פְּקָדָנוּ פְּקָדַתְנוּ רבים נסתרים פְּקָדוּנִי פְּקָדוּנִי פְּקָדוּנוּ פְּקָדוּנוּ נוכח ליחיד פְּקַדְתַּנִי פְּקַדְתִּנִי פְּקַדְתָּנוּ פְּקָדְתִּנוּ נוכח לרבים פְּקַדְתּוּנִי פְּקַדְתּוּנִי פְּקַדְתּוּנוּ פְּקַדְתּוּנוּ יחיד מדבר כנוי מ“ב במ”ב א"א כנוי מ“ב במ”ב א"א כנוי מ“ב במ”ב א"א כנוי מ“ב במ”ב א"א רבים מדברים כנוי מ“ב במ”ב א"א כנוי מ“ב במ”ב א"א כנוי מ“ב במ”ב א"א כנוי מ“ב במ”ב א"א בינוני פֹּעֵל נסתר פֹּקְדִי פֹּקַדְתִּי פֹּקְדֵנוּ פֹּקַדְתֵּנוּ נסתרים פֹּקְדַי פֹּקְדוֹתַי פֹּקְדֵינוּ פֹּקְדוֹתֵינוּ פָּעוּל נסתר פְקוּדִי פְּקוּדָתִי פְּקוּדֵנוּ פְּקוּדָתֵנוּ נסתרים פְּקוּדַי פְּקוּדוֹתַי פְּקוּדֵינוּ פְּקוּדוֹתֵינוּ מָקוֹר בכל"ם פָּקְדִי פָּקְדִי פָּקְדֵנוּ פָּקְדֵנוּ ציווי ליחיד פָּקְדֵנִי פִּקְדִנִי פָּקְדֵנוּ פִּקְדִינוּ לרבים פִּקְדוּנִי פִּקְדוּנִי פִּקְדוּנוּ פִּקְדוּנוּ עתיד יחיד מדבר כנוי מ“ב במ”ב א"א כנוי מ“ב במ”ב א"א כנוי מ“ב במ”ב א"א כנוי מ“ב במ”ב א"א רבים דברים כנוי מ“ב במ”ב א"א כנוי מ“ב במ”ב א"א כנוי מ“ב במ”ב א"א כנוי מ“ב במ”ב א"א נוכח ליחיד תִּפְקְדֵנִי תִּפְקְדִנִי תִּפְקְדֵנוּ תִּפְקְדִנוּ נוכח לרבים תִּפְקְדוּנִי תִּפְקְדוּנִי תִּפְקְדוּנוּ תִּפְקְדוּנוּ נסתר יִפְקְדֵנִי תִּפְקְדֵנִי יִפְקְדֵנוּ תִּפְקְדֵנוּ נסתרים יִפְקְדוּנִי יִפְקְדוּנִי יִפְקְדוּנוּ יִפְקְדוּנוּ

א משקל אחר וּקְרָאָהוּ אסון (בראשית מב, לח). וכן בנחים, שָׂמוֹ אדון (תהלים ק, כא), לגאון שָׂמָהוּ (יחזקאל ז, כ). (ב) משקל אחר כאשר גְּמָלַתּוּ (שמואל א א, כד), גְּנָבַתּוּ סופה (איוב כא, יז), וכן בכנוי יחידה נסתרת [א“ה, לפנינו בלוח נמצא מודפס בכינוי יחידה נסתרת פְּקָדַתְהָ, וכן משמע קצת מדבריו כאן, שהוא המשקל העיקרי. אך לא נמצאת צורה זו. ולכן תיקנתי בתוך הטבלה לצורת פְּקָדָתָהּ, וכאן מזכיר המחבר משקל נוסף: פְּקָדַתָּה.]. (ג) ולפעמים תפול הוי”ו מהמכתב ובא השורק מקום מלאפו“ם. ולא דְרָשֻׁהוּ (צפניה א, ו), ונמצא כאלה רבות בכנויים. (ד) ההבדל בין נוכח לנקבה ובין מדבר בעדו, שהנוכח אין החיר”ק מושך יו“ד (אברבנאל במלת מְשִׁיתִהוּ (שמות ב, י)). (ה) משקל אחר, פְּקַדְתִּיו. והכלל, אם יבא שור”ק לפני סימן הנסתר בין בוי“ו בין זולתו, יבא הכנוי בה”א וי“ו לבד, כמו פְּקָדוּהוּ וזולת השור”ק, יבא בשני סימני הנסתר: (ו) כי הרד“ק [מכלול, ליק, ל, ב] וז”ל כנוי הבינוני לנקבה החבור מן פֹּקֶדֶת, לא מן פֹּקְדָה, לפיכך לא נרפתה התי“ו, כמו מן משמרת מִשְׁמַרְתּו כו' עכ”ל [א“ה, צ”ע מדוע לא הביא זה כבר בכינוי מדבר, אצל פֹּקַדְתִּי.] (ז) מ“א, בְּבִגְדוֹ בה (שמות כא, ח) [א”ה, צ“ע מדוע לא הביא זה כבר לעיל בכינוי מדבר, אצל פקדי, וכמו בְּשִׁבְרִי (ויקרא כו, כו). (ח) מ”א, וְקָבְנוֹ לי (במדבר כג, יג). ואם למ“פ אחה”ע, נאמר פְּדָעֵהוּ מרדת שחת (איוב לג, כד). וכן ברבים, קְרָאוּהוּ בהיותו קרוב (ישעיה נה, ו): (ט) או אֶפְקְדֶנּוּ, והנו“ן דגושה, וע”ד זה כל העתיד. (י) מ"א, תִּלכְּדוֹ (תהלים לכ, ח), וכן בנסתר יִתְקְפוֹ (קהלת ד, יב), אויב

תוכן העניינים

שפה לנאמנים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה