שערי תשובה על שולחן ערוך אורח חיים· רבי חיים מרדכי מרגליות
סימן תרצו
א עושין. עבה"ט ועיין בר"י בשם בית דוד מי שהיה בונה ביתו קודם פורים ע"י עכו"ם כיון דאוושא מילתא מבטל ביום פורים עיין שם ונראה ששם במקום שנהגו שלא לעשות אף ע"י עכו"ם ואפשר דס"ל דבנין בית בפרהסיא יש להחמיר טפי וצ"ע:
ד בהספד. עיין בר"י בשם בית יהודה דה"ה שאסור בבכיה וע"ש שמ"ש הנשים מענות דמ"מ אסורים לבכות ולקונן על מת שיש כמה ימים שמת מיהו אין למחות בידם מוטב כו' ע"ש:
ו אבילות. עבה"ט וע' בשו"ת מוה"ר יוסף קצבי סימן ו' שהאריך ובר"י כת' דנקטי' כמ"ש הב"י ביו"ד שלא להתאבל דהלכה כדברי המיקל באבל וכן הסכמת בעל בית דוד וכן פשט המנהג במדינות אלו וכן הורינו הלכה למעשה עיין שם ועיין ביד אפרים מ"ש בשם התשב"ץ:
ז שבצנעה. עבה"ט בשם הט"ז שאין לקרות לילך נגד האבל ועיין בא"ר דה"ה כשחל שושן פורים בע"ש אין לקרות ג"כ:
י בלילה. עבה"ט ועיין מה שכת' ביד אפרים על דברי הש"ע והמג"א בזה ועיין בא"ר דמכ"ש בליל שני דאסור:
יב לישא. עבה"ט ועיין פר"ח שכת' גם כן שלא לישא בפורים ובבר"י כת' בשם מופת הדור מוהר"ר יצחק הכהן ז"ל עם היותו תלמיד הפר"ח הורה להתיר לישא בפורים כהוראות הש"ע וכן פשט המנהג במדינות אלו: