אור ברסלב

שערי תשובה על שולחן ערוך אורח חיים· רבי חיים מרדכי מרגליות

סימן תצג

סימן תצב

א לישא, עבה"ט ובמח"ב כתב שפשט המנהג שלא לישא כלל אפי' לא קיים פ"ו אין נושאין עד ל"ג וע"ש בשם זרע אמת שאפי' במקום שאין נזהרים רובם בתספורת מ"מ אין להתיר לישא ע"ש וע' לקמן סק"ג בשם השבות יעקב ועיין בפרי האדמה ח"ג דף מ"ח שנעשה מעשה בירושלים להחמיר שלא לישא אשה בר"ח שבימי העומר אפי' אלמן עם אלמנה ע"ש וע' בשו"ת חינוך ב"י סי' ך"א שהתיר בשעת הדחק למי שבא ממקום אחר לישא בל"ג בעומר וחלה וחזר לבריאותו אחר ל"ג בעומר ונחוץ מאד לביתו והיא אין רצונה לזוז ממקומה בלא נשואין וגם הוא חולה קצת עדיין ואין לו מי שישמשנו פה על היריד וגם שקרוב שיתבטל הענין על ידי המתנה זו שיפרד לדרכו כו' ולכן התיר הנשואין בצירוף היתר שיש מקומות שנוהגין היתר לישא אחר ל"ג בעומר ע"ש:

ה תחנון, עבה"ט ובמור וקציעה כתב דהך מבערב פירושו היום שלפניו כמו ע"ש או עיו"ט אבל הלילה שלמחרתו יום ל"ג בעומר פשיטא דלילו כיומו ע"ש:

ז ברית. עבה"ט וע' מח"ב בשם זרע אמת מי ששלמו ימי אבלו בין ר"ח לל"ג בעומר מותר להסתפר וטוב לעשות התרה וע' בדגול מרבבה בשבת שלפני החתונה שקורין שפין האלץ מותר להסתפר בע"ש ועיין לקמן ס"ק ח' בשם אגרת הרמ"ז:

ח מקומות. ובשם האר"י ז"ל כתבו שלא להסתפר כלל עד ערב חג השבועות ע"ש וכ' באגרות הרמ"ז סוף סי' ב' שלפי מנהג האר"י ז"ל אפי' אם יזדמן ברית מילה אין להסתפר בכל זמן העומר:

תוכן העניינים

שערי תשובה על שולחן ערוך אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה