שערי תורת בבל על ראש השנה· רבי זאב וולף רבינוביץ'
דף יז:
(יז ב) ברית כרותה לי"ג מדות וכו'.—י"ג מדות אלו מכונות במדרשות מדות של רחמים*. ולכן רוב המונים ימנו את הי"ג מדות עד "ונקה", כי מכאן ואילך אינן, לדעתם, מדות של רחמים, ולכן נדחקו לכוון מספר י"ג. והנה דעת הגאון שהביא הרי"ף (והוא רב האי גאון*) ורב סעדיה גאון (מובא בראב"ע פ' תשא) ורבינו נסים (כמובא בשמו בתוס' כאן), שהשם הראשון אינו בכלל המנין, מפני שהוא דבוק ל"ויקרא" שלפניו. ולמלא את המנין דעת רס"ג (כפי הנראה מן הראב"ע שם) לחשוב את השם השני לשתי מדות, כתיבתו וקריאתו, הוי"ה ואדנו"ת. ורבנו נסים (במגלת סתרים, תוס' כאן ותוס' עה"ת פ' תשא ופי' ריב"א שם) מונה "נוצר חסד לאלפים" לשתי מדות. אבל הראב"ע שם בשם רבנו נסים וכן במנהיג הל' תעניות סי' יד בשם מגלת סתרים (שכידוע חיברה ר' נסים) ימנו "ארך אפים" לשתי מדות*. בספר חסידים סי' ר"נ מתחיל לחשוב מן "רחום וחנון" עד "ונקה" עשר מדות, ועוד ג' מדות הוא מונה "וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו (וזה פלא, כי מאמר זה משה אמרו, ומה זה ענין לי"ג מדות, שהקב"ה אמרן?).
והרמב"ם בפאר הדור סי' צ' כתב, שהשם הראשון אינו מן המנין, ו"ארך אפים" אינה אלא מדה אחת, וכן "נוצר חסד לאלפים" מדה אחת; אבל הוא מונה "לא ינקה" למדה אחת. וכתב עוד, שיש מי שחושב "ונקה לא ינקה" רק למדה אחת כענין שנאמר "ונקה לא אנקך" (ירמ' מו כח), אלא שזה מונה "פוקד עון אבות על בנים וגו'" למדה י"ג, וכן עיקר, שהרי מצינו במקום אחר כשהיה משה רבינו צריך להתפלל על ישראל במדות רחמים אמר: "ועתה יגדל נא כח ה' כאשר דברת לאמר ה' ארך אפים ורב חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה פוקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים" (במ' יד יז-יח). וגם אלו מדות רחמים הן, שגובה ממנו בעד עונות שעשה בעוה"ז כדי שיהא שכרו שמור לעוה"ב (עי' קידושין לט ב), וכן אינו גובה ממנו בפעם אחת אלא פוקדו לארבעה דורות, וכענין שדרשו בע"ז (ד א) על הכתוב "רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה על כן אפקד עליכם את כל עונותיכם" (עמוס ג ב), ועי' בתוס' עה"ת פ' תשא שכתבו: "פוקד גם זו ממדת רחמיו של הקב"ה, שאינו ממהר ליפרע אלא ממתין עד יום פקודה, דכתיב "וביום פקדי", אכן אינו מן י"ג מדות", ולא כתבו טעם ברור למה אינו מי"ג מדות. ומיום שעמדנו על דעתנו נהגנו לומר את הי"ג מדות עם הצבור מן "ויקרא ה'" עד "ועל רבעים".
עוד מצאנו שיטה חדשה בי"ג מדות בקרבן נתנאל על הרא"ש כאן בשם ר"י לוריא, דאינו מונה שני השמות בכלל הי"ג מדות, וגומר ב"ונקה", ומונה "ארך אפים" שתים ו"נוצר חסד לאלפים" שתים, בס"ה י"ג.
אבל נמצא עוד מחלוקת בעצם מספר המדות במד' תה' מזמור צ"ג, דרב סבר שאינן אלא י"א ורבנן סברי שאינן אלא עשר. ולפ"ז נראה שגם הם סוברים כשיטת הרמב"ם הנכונה, אלא שרב חושב "נושא עון ופשע וחטאה" מדה אחת בלבד, ורבנן מונים גם "ורב חסד ואמת" למדה אחת בלבד.