שערי תורת בבל על עירובין· רבי זאב וולף רבינוביץ'
דף נג:
(נג סע"ב) זו קצרה וארוכה וזו ארוכה וקצרה וכו' שכולכם חכמים וכו'.—במס' ד"א רבה פ"ו הנוסח: "אמר לו בני מפני מה צחקת בי וכו' אמר לו הרי חכם גדול אתה זו היא חכמתך", כאילו היה לו לר' יהושע להבין בחכמתו איזו היא הדרך הטובה ללכת בה. וכן מה שהתפלא ר' יהושע על חכמת התינוק נראה שהוא ע"פ מה שדרשו בספרי ר"פ ראה [פיס' נג]: ובחרת בחיים משל לאחד שהיה יושב על פרשת דרכים, והיו לפניו שני שבילים: אחד שתחילתו מישור וסופו קוצים ואחד שתחילתו קוצים וסופו מישור, והיה מודיע את העוברים ואת השבים ואומר להם: אתם רואים שביל זה שתחילתו מישור - כשתים ושלש פסיעות אתם מהלכים במישור וסופו לצאת לקוצים. ואתם רואים שביל זה שתחילתו קוצים - כשתים ושלש פסיעות אתם מהלכים בקוצים וסופו לצאת למישור. כך אמר להם משה לישראל וכו'. ועוד אמרו בב"ר פס"ו אות ה': רשעים - תחלתן שלוה וסופן יסורים, צדיקים - תחלתן יסורין וסופן שלוה ע"כ*. והנה תינוק זה ברוב חכמתו המשיל שתי הדרכים שהיו לפניו לדרך הרשעים ודרך הצדיקים, וכאילו אמר לר' יהושע: ראה נתתי לפניך שתי דרכים: אחת שנראית קצרה בתחילתה, אבל סופה ארוכה, והיא משולה כדרך הרשעים; ואחת נראית ארוכה בתחילתה, אבל סופה קצרה, ומשולה לדרך הצדיקים. ואתה, חכם גדול שבישראל, בין תבין את אשר לפניך ומצא את חידתי, ובחרת בדרך החיים ותלך בשבילם של צדיקים. אבל ר' יהושע לא הבין תחילה את דברי התינוק, וחשב שאינו אלא שיחת חולין, ושתי הדרכים שוות, והלך באחת מהן ושב אל התינוק, וכיון שחזר התינוק ואמר לו "הרי חכם גדול אתה זו היא חכמתך", באותה שעה שם ר' יהושע את הדברים על לבו והבין חכמתו של התינוק, ועד היכן הדברים מגיעים, ולפיכך אמר לאותו תינוק: אשריכם, ישראל, שכולכם חכמים וכו'.