שערי תורת בבל על סנהדרין· רבי זאב וולף רבינוביץ'
דף צח.
(צח א) בר חיור גווני*.—פירש"י: "כלום יש לך חמור* בר מאה גוונים. חיור מאה בלשון פרסי". והוא פי' דחוק. וכבר העיר על כך ילינק בספרו "שפת חכמים". והנכון כנוסח הערוך ע' כאר: מי אית לך כאר הזר גונא פי' יש מקום שקורין לחמור כאר וקורין לאלף הזר, והכי אמר לו יש לך חמור מאלף גוונים [בפרסית: %]. ובאור הענין דשבור מלכא התל בשמואל על משיח היהודים שיחכו לו בכל יום והוא מתמהמה לבוא מפני שעני הוא ורוכב על החמור שדרכו ללכת לאט, ואמר שרצונו לשלוח למשיח סוס רץ כמו ברק, וזהו "סוסיא ברקא" (כענין שנאמר "כברקים ירוצצו", נחום ב ה), למען יוכל למהר בדרכו לגאול אתכם. ושמואל ענה את הכסיל כאולתו: האם יש לך חמור יפה כזה שיש לו אלף מיני צבעים. כלומר: אנו מקוים ומאמינים שבימות המשיח יהיו לנו הרבה טובות וישועות ונחמות, שעדיין לא הגיע זמנן.
שם והיכא יתיב אפיתחא דקרתא דרומי.—עי' רש"י שפירש בשם רבו*, שמשיח יושר בג"ע באותו צד שכנגד פתח עיר רומי. ונראה שטעמו מפני שהיה קשה לו הענין כפי פשוטו, שמשיח יהיה יושב בתמידות בעיר רומי, שרובה עובדי ע"ז. אבל אינו מוכרח, והעיקר כפשוטו, שכן מצינו בשמ"ר (פ"א לא): מלך המשיח שעתיד ליפרע מאדום יושב עמהם במדינה (פי' ברומי) שנאמר "שם ירעה עגל ושם ירבץ" (ישע' כז י).
(צח סע"א) לכשיפול השער הזה.—פירש"י שבעיר רומי היה אותו השער. אבל מצאנו בתנחומא בובר פ' וישלח סי' ח, שבטבריא היה מעשה זה.