אור ברסלב

שערי תורת בבל על סנהדרין· רבי זאב וולף רבינוביץ'

דף צא.

דף צ:

(צא א) כשבאו בני אפריקי לדון עם ישראל וכו' וכנען אבוהון וכו'.—עי' באר שבע שתמה ע"ז ש"בב"ר רפל"ז איתא בני יפת גומר ומגוג א"ר שמואל בר אמי זו אפריקא, וכ"ה בתרגום ירושלמי ואיך אמרו כאן "וכנען אבוהון דהנהו אינשי". ובב"ר פס"ב מייתי הך עובדא ולא נזכר כלל בני אפריקא רק "בני כנען" ואולי ט"ס הוא". ונראה לומר ע"פ מה דמתני במדר"י סוף פר' בא: כל ז' אומות נקראו ע"ש כנען. ועוד מצינו בירושלמי שביעית פ"ו ה"א: גרגשי פינה והלך לו לאפריקי. ולפיכך יש לכנות את הגרגשי כנען ובני אפריקא, ולכן במקום "בני אפריקא" דהכא איתא במגלת תענית פ"ג "כנעניים" וכן בב"ר פס"ב.

(צא סע"א) א"ר ירמיה בר אבא מלמד שמסר להם שם טומאה.—ביאור זה לפי דעתנו שדבר שהוא אסור בלא תעשה ומוזהרין עליו נקרא "שם" כמו במכות (ד א): "שלא השם המביאן לידי מכות מביאן לידי תשלומין". והנה כאשר רצה אברהם אבינו לשלח את בני הפילגשים מעל פני יצחק בנו אל ארץ קדם, אשר שם מקור הכשפים והקסמים כענין שנאמר "כי מלאו מקדם" (ישע' ב ו), וכן בלעם בן בעור הקוסם היה מקדם (במ' כג ז), היה אברהם מתיירא שלא ילמדו מהם מעשי הכשפים והקסמים והאסטרולוגיא*, שכל המעשים הללו מטמאים את האדם העוסק בהם ככתוב "אל תפנו אל האובות ואל הידעונים אל תבקשו לטמאה בהם" (ויק' יט לא), לכן מסר להם אברהם, שאלו הדברים מטמאים את המתעסק בהם ושהם מוזהרים להתרחק מן המעשים הללו. ועל ענין זה נתכוונו חז"ל במלים מעטות "שמסר להם שם טומאה". אחר זמן רב (ז"ך אלול תר"פ) מצאנו בספר מעשי ה' מעשי אבות ספכ"ה שכתב ע"ז: "ר"ל שמסר להם סימן שידעו איזה שם הוא של טומאה שיתרחקו ממנו" והוא קרוב לביאורנו.

תוכן העניינים

שערי תורת בבל על סנהדרין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה