שערי תורת בבל על סנהדרין· רבי זאב וולף רבינוביץ'
דף ו:
(ו ב) וכל המברך את יהודה ה"ז מנאץ וע"ז נאמר וכו'.—נראה דמברך זה אינו אלא כינוי (כמו "עד שיברך שם בשם", לקמן נו א), והמכוון; וכל המקלל את יהודה, דסבר שיהודה לשם שמים נתכוון שהיה ירא שמא ימות בבור או שמא יהרגו אותו אחיו.