אור ברסלב

שערי תורת בבל על משנה עוקצים· רבי זאב וולף רבינוביץ'

פרק ג

משנה ה

(פ"ג מ"ה ר"ש) ד"ה אף הם וכו' מסיים בה וא"ר יוחנן נמנו וגמרו שאין נקחין בכסף מעשר ואין מטמאין וכו'.—עי' מ"ש בנדה שם (נא ב).

משנה יב

(פ"ג מי"ב) א"ר שמעון בן חלפתא לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום וכו'.—להבין שייכות מאמר זה לסוף סדר טהרות נאמר ע"פ מה שנודע, שמצוות התורה מחולקות לשני סוגים: א) שכליות או נימוסיות, ב) חוקיות או שמעיות. השכליות הן כל המצות שבין אדם לחבירו, עשה ול"ת, כגון המשפט והצדקה ואהבת רֵעַ והחזקת ידי עני ושלא לגזול ולא לגנוב ולא לעשוק והרבה כיוצא בהן, ובכלל זה איסור הניאוף*, שלולא קיום מצות הללו לא נתקיים העולם, כי איש את רעהו חיים בלעו. ומצוות אלה הן חוק לכל אומות הישוב ובכל הארצות. ועליהן אמרו בעירובין (ק ע"ב): "אלמלי לא ניתנה תורה היינו למדים צניעות מחתול וגזל מנמלה ועריות מיונה", כי גם שכל האדם יבינן ויסכים עליהן. אבל המצות החוקיות הן מצות, ששכלו של אדם אינו עומד עליהן כגון תפילין, מזוזה, עריות של שאר בשר, מאכלות אסורות, הטהרות והטומאות. ומצוות הללו אינן נוהגות בשאר האומות. והנה העובר על המצוות השכליות ענשו קשה יותר מזה שעובר על החוקיות (וכ"ש בקידושין מ ע"א, ע"ש). והטעם מובן מאליו, שהעובר על החוקיות הוא חוטא למקום ואינו אלא רע לשמים; אבל העובר על השכליות חטאתו בכפלים*, חוטא למקום וחוטא לחבירו, והוא "רע לשמים ורע לבריות". ופעמים שיש בו חילול השם, וכענין שאמרו ביומא (פו א): "מי שקורא ושונה ומשמש ת"ח ואין משאו ומתנו באמונה וכו' - מה הבריות אומרים עליו? 'אוי לו לפלוני שלמד תורה, אוי לו לרבו שלמדו תורה. פלוני שלמד תורה ראו כמה מקולקלין מעשיו וכמה מכוערין דרכיו ועליו הכתוב אומר באמור להם עם ה' אלה ומארצו יצאו'".

סוף הספר

תוכן העניינים

שערי תורת בבל על משנה עוקצים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה