שערי תורת בבל על משנה נגעים· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ג · משנה ה
(פ"ג מ"ה ר"ש) ד"ה תניא בתחילת ת"כ וכו' משכחת לה בבהרת שנולדה לאחר הקריחה וכו'.—אין זה מחוור. והעיקר שהנתק הוא ניתוק השער סמוך לעור הראש, אבל עיקר השער נותר בעור, ואין זה ענין לקרחת וגבחת, שאף עיקר השער נושר, ובמקום שניתק השער אינו מטמא לעולם בבהרת.