שערי תורת בבל על משנה מקואות· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ד
משנה ד
(פ"ד מ"ד ר"ש) לא שיתערבו בחצר ואח"כ ירדו למקוה וכו'.—מלשון התוספתא משמע, שמערבן בגג. וכ"כ הרמב"ם בפירושו כאן, כי לתוספתא צריך עירוב חוץ למקוה, וכ"כ בפי' הרא"ש, ודלא כשיטת בבלי תמורה. ועי' מ"ש ביומא מג ב.