שערי תורת בבל על משנה מכשירין· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ה · משנה א
(פ"ח מ"א ר"ש) שהיה חבירו שכור ודחהו לשכרו וכן לבהמתו וכו'.—כתב לי ידידי ה"ר דוב אריה ריטר ראב"ד דרוטרדאם, שלדעתו יש להגיה כאן: "וכן לחמתו" פי' שהדוחה בחמתו כמו הדוחה לשכרו דינם שוה. אבל הדוחה לשחקו ה"ז בכי יותן. ושלשה דברים הללו, שכרות וחמה ושחוק, נתחברו יחד גם בעירובין סה ב. ונכון הוא.