שערי תורת בבל על משנה כלאים· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ו
משנה א
(פ"ו מ"א ר"ש) בירושלמי היו שם ב' אמות מ"ד מעיקר גפנים וכו'.—עי' ראב"ד פ"ח ה"ג מכלאים נוסח אחר בירושלמי להיפך משלפנינו: מ"ד מעיקר הגדר מושחין אינו אסור אלא שתי אמות מ"ד מעיקר הגפנים מושחין אסור עד שתי אמות אחרות. ונוסח יפה הוא ועיקר, וכ"ה בפי' ר"י בן מלכי צדק והג' הגר"א.
משנה ו
(פ"ו מ"ו ר"ש) לר' יוחנן בן נורי דלא חשיב עריס כרם נותנין ששה טפחים וכו'.—איני יודע הכרח לזה, דהא משמע דלריב"נ שסבר שדין עריס כגפנים יחידים הכא אפי' לא חרב מאמצעו אין מרחיקין בין הגפנים אלא ששה טפחים מגפן זו וששה טפחים מגפן זו.