שערי תורת בבל על משנה טהרות· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ח · משנה ג
(פ"ח מ"ג ר"ש) ד"ה תניא בתוספתא נפל כליו לתוך בורו של ע"ה טמא וטהור בעלייתו.—מזה מוכח דברשותו של ע"ה אינו טמא אלא מדרס ולא טמא מת, לפיכך טהור בעלייתו, אלא שאפשר שצריך הערב שמש. אבל מדברי הר"ש שלמעלה משמע דמניח ושכח ברה"י של ע"ה טמא מדרס וטמא מת. ועי' בפי' הרמב"ם כאן.