שערי תורת בבל על כתובות· רבי זאב וולף רבינוביץ'
דף נז.
(נז רע"א) א"ל זיל כתוב לה.—לעיל לט א מבואר, שלאנוסה לא תקינו לה רבנן כתובה, משום דלא מצי מפיק לה. ולפי זה נראה דבזמננו ובארצותינו, שמלבד תקנת רגמ"ה שלא לגרש אשה בעל כרחה עונשים על זה מדינא דמלכותא, לכן כל אשה שאבדה כתובתה- מותר להשהותה אף שלא כתב לה כתובה אחרת.