שערי תורת בבל על יבמות· רבי זאב וולף רבינוביץ'
דף לט.
(לט א תוספות) ד"ה ובחרש וכו' לפי שאין חוסמין וכו'.—כ"ה לעיל (ד א) במוכה שחין, אבל בחרש ושוטה במקום אחים פקחים והיא רוצה להתיבם לחרש ושוטה נראה דלכתחילה אין שומעין לה, אבל בדיעבד ודאי שנפטרו הצרות כדתני בתוספתא סופי"א: "אבל חרש שוטה וקטן שבעלו קנו ופטרו את הצרות". וברור דמלת "וקטן" אינה אלא אשגרת לישנא, דהא ביאת קטן אינה פוטרת את הצרות, דאין ביאתו אלא כמאמר בעלמא, והאחין פוסלין על ידו (עי' לקמן צו א), ואף שמן התורה קטן קונה (עי' קידושין יט א ובפירש"י שם), מ"מ רבנן עשו ביאת קטן כמאמרו של גדול*. וכן נראה דאם יש שני אחים קטן וגדול, והיבמה רוצה להתיבם לקטן אין שומעין לה לכתחלה. וכן משמע מלשון המשנה (לקמן פי"ג מי"ב, קיא ב): בא על יבמה גדולה תגדלנו.