שערי תורת בבל על חולין· רבי זאב וולף רבינוביץ'
דף כב.
(כב א תוספות) ד"ה שיכול והלא דין הוא בשום דוכתא לא גריס תרוייהו וכו'.—מאד מאד דבריהם תמוהים, שכבר מצאנו מקומות רבים דגרסינן תרוייהו, כמו בנדרים יח א: שיכול והלא דין הוא ומה שבועה וכו', זבח' נה א: לא נאמר הכתוב אלא להכשר צפון שיכול והלא דין הוא וכו', שם קח ב: שיכול והד"ה ומה השוחט להדיוט וכו', מנח' נט א: שיכול והד"ה ומה לחם הפנים וכו', שם צב ב: שיכול והד"ה ומה שלמים וכו' (ועוד שם ב' פעמים כיוצא בזה, ע"ש), קידושין כ ע"ב: שיכול והד"ה ומה מוכר שדה אחוזה וכו', שם יד א: שיכול והד"ה ומה במקום שלא קידש הגורל וכו'*. ובכל אלה המכוון: לו לא שמענו דין היינו אומרים להיפך, מקל וחומר. (ועי' עוד ב"ב קל ע"ב, זבחים לח א, סה א).