שערי תורת בבל על הוריות· רבי זאב וולף רבינוביץ'
דף ו:
(ו ב משנה) מזיד ועשה שוגג פטור.—פי' שתחלה פסק במזיד שדבר זה מותר אע"פ שהיה יודע שהוא אסור, ואח"כ שכח ונדמה לו שדבר זה מותר באמת, ולא שמצא טעם במקרא שדבר זה מותר, דא"כ היינו הוראה ממש, אלא שחשב שבתחלה כשהורה מותר-ודאי שהיה לו טעם בזה (וסרה תמיהת התוס' ד"ה ועשה).