אור ברסלב

שערי תורת בבל על גיטין· רבי זאב וולף רבינוביץ'

דף צ.

דף פט.

(צ רע"א משנה) ובה"א אפי' הקדיחה תבשילו.—נראה שב"ה דברו בלשון נקיה, כי תשמיש המטה מכונה בפי חז"ל בלשון בשול*, והענין פה שמרדה מתשמיש המטה או שמשמעת קולה על עסקי תשמיש*. ועי' מ"ש ביבמות סג ב. והנה מצינו בברכות (יז ב) גם "מקדיח תבשילו ברבים" לשם משל (ע"ש).

(צ ע"א תוספות) ד"ה מה וכו' לעבור עליו בשני לאוין.—כתב בהגהות הגרי"ב, שצ"ל "בלאו" כמו שהוא בירושלמי. ואפשר שהתוס' הוסיפו עוד לאו אחד ע"פ בבלי יבמות יא ב, דלרבנן סוטה שנסתרה היא בלאו מאחרי אשר הוטמאה (ע"ש).

(?פירוש הר"נ) ?על הרי"ף גיטין אינו כולו מהר"נ, שמסוף פ"ד (מן המשנה "המוציא את אשתו משום שם רע") וכל פ"ה ניכר ע"פ הסגנון, שהם מחכם אחר, שהיה תלמידו של הרשב"א, שכל מה שמביא בשם רבו נמצא בחדושי גיטין להרשב"א, ואת הרי"ף הוא מכנה "הרב הגאון" או "הרב ז"ל" (עי' רפ"ה ורמז תצ"ב).

(שם רמז תפ"ז) ?חסר לשון, וכצ"ל: ומשום דסתמא קתני משמע שכן הדין דקמא יטול בינונית ובתרא זיבורית דאי בשנתרצה האחרון שהוא יטול זיבורית והראשון יטול בינונית לא היה בע"ח גובה אלא מבינונית, דה"ל כמכרו לו ואמר רבא וכו' אלא ודאי כדאמרן וכו' ורבינו ז"ל (הוא הרשב"א בחדושיו כאן, ועי' גם בריטב"א) דחה וכו' (ומה שבינתיים מיותר. ומ"ש ע"ז בחדושי אנשי שם כאן אינו מחוור).

שם ומיהו באדם בעלמא עד אחד נאמן וכו'.—כן הוא בחדושי רשב"א וריטב"א, והם ביארו יפה טעמו של דין זה.

(שם רמז תקס"ו) ד"ה כי עבדינן וכו' וגירות לא שכיחא דהכי אמרינן לעיל בפרקין וכו'.—אין ראייתו מובנת, דמה שאמרו "גירות לא שכיחא" (פה א) היינו בשמתנה על גוי פלוני בפרט, דודאי לא שכיח שאותו גוי שהתנה עליו יתגייר, אבל גירות בכלל שיתגייר איזה גוי, שהוא ודאי, שהיה שכיח בזמניהם, שעדיין לא נאסרה גירות בדיני המלכות.

סוף הספר

תוכן העניינים

שערי תורת בבל על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה