שערי תורת בבל על ברכות· רבי זאב וולף רבינוביץ'
דף לא.
(לא א) דא"ר הונא א"ר זעירא.—ברי"ף וכן בד"ס בשם כי"י הנוסח "אמר זעירי" (בלי שם תאר "רבי"), וכן עיקר. ובענין זה בירושלמי ריש פרק זה (ח ע"ד); "זעירא* בר חיננא". מזה מוכח דזעירא או זעירי (סתם בלי שום תאר) בבבלי הוא "זעירא בר חיננא" שבירושלמי. עוד מצינו בע"ז נג א "זעירי א"ר יוחנן וכו' בצורף ישראל מחלוקת" וט"ס שם וצ"ל "זעירי א"ר חנינא", וכ"ה הנוסח ברא"ש ור"נ שם, ואותו ענין בירוש' פ"ד ה"ה (מד ע"א) "זעירא בר חיננה בשם ר' חנניה". וראיתי במבוא הירושלמי להרז"פ ז"ל ערך ר' זעירא, שכתב בלי שום ראיה דאפשר שזעירא שבבבלי הוא זעיר בר חיננא, וספיקו אצלנו ודאי כמו שהוכחנו*.