שערי תורת בבל על בכורות· רבי זאב וולף רבינוביץ'
דף מג.
(מג א) קלוט וחוטין דליתנהו באדם בבהמה נמי לא ליפסלו.—עי' רש"י דחוטין שנפגמו ושנגממו נפקא מחרוץ. ואינו מובן, דהא לעיל (מא א) אמרינן, דחרוץ במקום בשר לא הוי מומא. לכן נראה דנפקא לה מ"כל מום רע", וכן משמע בריש פרקין (לז א).