אור ברסלב

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי תרומות· רבי זאב וולף רבינוביץ'

פרק יא · הלכה ה

הלכה ד

תני בר קפרא אחת זו ואחת זו לא תאכל בתרומה. — פי' בין ישראל ששם פרה מכהן ובין כהן ששם פרה מישראל לא יאכילנה כרשיני תרומה והוא חולק על המשנה.

כהן שבא אצל ישראל לעשות עמו חשבון והדליק על גביו שמן שריפה אעפ"כ זכייה אמר להן במזכה כו'. — צ"ל: והדליק ע"ג שמן שריפה אע"פ שעמד הכהן והלך לו אין מחייבין אותו לכבות עד שיכבה מאליו (כל זה איתא למטה ואינו שייך שם) תני בת ישראל שנכנסה להדליק כו' (ומה שבינתיים מיותר ונכפל בטעות מלמעלה ומלמטה).

א"ר חיננא ע"י כן הוה שהר וע"י כן הוה קרץ. — פי' "שהר" נתאחר בלילה (מלשון סיהרא ועניינו בערב כשהלבנה זורחת) ו"קרץ" עניינו השכים בבקר (כמו קריץ ולקיט בברכות פ"ד ה"ח דף ה' ע"ג, והכתוב ברות ג' ותקם בטרם יכיר איש את רעהו תרגומו "בקריצותא", ותמוהין דברי ק"ע בשבת פ"ב ה"א שמהתרגום הנ"ל הביא ראייה דפירוש קרץ חשך ע"ש וע' בערוך ערך קרץ ד' שפירש בקריצותא בהשכמה) וביאור דברי ר' חיננא הוא שבשביל הנר הזה שהיה נותן לו בלילה היה יכול לאחר בעבודתו בלילה וגם היה יכול להשכים לעבודתו בעלות השחר ולפיכך גם כשבא לביתו לא כיבה את הנר כדי שיהיה לו נר דולק בעלות השחר ולילך עמו לעבודתו.
עוד יש לפרש עניין "שהר" התעוררות והיקץ שכ"ה בלשון סורית כ"ש בספר אוהב גר ערך שהר שבתרגום ראשון לאסתר ו' א' עה"כ נדדה שנת המלך מתרגם "דהוה שהיד ולא שכיב" והוא ט"ס וצ"ל "דהוה שהיר ולא שכיב" ועניינו כ"ש ע"ש.
וע' בשמות רבה פמ"ז אות ח' רשב"ל היה אומר לתלמידיו בואו ולמדו תורה דשחירין ודקרין בלילה ע"כ ונדחקו המפרשים בזה, ואשער שיש להגיה דשהיר ודקריץ (במקום דשחירין ודקרין) וביאור זה שילמדו אצלו שעמד עליה על ידי שלמד בלילה בהקיצה והתעוררות וכן בהשכמה טרם שעלה השחר והמלה "בלילה" שבמדרש שם יש למחוק ואינה אלא הגהה שהיתה מן הצד לבאר ענין "דשהיר ודקריץ" והסופרים הכניסוה ע"פ טעות בפנים.

בגין דאנא צבע (פי' מטבל ע' ערוך ערך צבע ג') פתילה מן חולא (פי' שאותה פתילה שמדליק בה בחול הוא מטבל בשמן שריפה שבבית הכנסת שהוא משמש בו) כו' ר' אימי נסב פתילה (פי' שהיה לוקח מאדא השמש פתילה שטבל בשמן שריפה של בה"כ) כו' סבר ר' אילא משום גזל (פי' דגם ר' אילא מודה לר' אמי דשמן שריפה בטל ע"ג פתילה וגם זר מותר בה אלא שחשש משום גזל שמן של בה"כ) וכולה מן הדין שמשא מבזבזא בהקדישה (פי' שלא כל כמינו של שמש זה לבזבז שמן של הקדש בלי שאלת ז' טובי בה"כ ע' מ"ש בפיאה פ"ח ה"ה, עמ' 30)

גמליאל זוגא שאל לר' יסא מהו להוסיף שמן חולין ולהדליק. — פי' בשבת שאין מדליקין בו בשמן שריפה (ע' שבת פ"א ה"ב) אם הוסיף בשמן שריפה גם שמן של חולין אם הוא מותר להדליקו בשבת (וכל ענין זה עיקרו בשבת שם ונשתרבב כאן כדרך הירושלמי).

א"ל של בית קודמין היא. — כעין זה בכלים פכ"ה מ"ד "של כת קודמין היא" וע"ש במפרשים, וכן בהוריות פ"ב ה"ב (כפי הנוסח שבהנספח לבבלי) "א"ר מנא דשלחית קודמין היא" וע"ש.

סוף הספר

תוכן העניינים

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי תרומות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה