אור ברסלב

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי תרומות· רבי זאב וולף רבינוביץ'

פרק יא · הלכה ב

הלכה א

ותנינן דבש תמרים ר' ליעזר מחייב במעשרות ור"י פוטר כאן שזכו משנטבלו כו'. — צ"ל: והתני דבש תמרים ר"ל מחייב במעשרות ור"י פוטר כאן שזבו משנתרמו, כאן שזבו עד שלא נתרמו ר' ליעזר מחייב במעשרות תני ר' נתן אומר כו' אלא שר' ליעזר אומר שלא יאכל מן הדבש עד שיעשר על התמרים ומודי ר"א שאם עישר על התמרים ודבשן אפי' באספמיא שהן מותרין (כ"ה בתוספתא פ"ט) מילתיה אמרה שהוא מעשר מן התמרים על הדבש ועל התמרים לפי תמרים (וע' בשנות אליהו).

כר' ישמעאל דר"י אמר כלל ופרט הכל בכלל כו'. — צ"ל: דר"י אמר פרט וכלל הכל בכלל (כמו שהגיה רא"פ) ורובה כו' וחזר וכלל הכל בכלל (פי' דכתיב בויקרא י"א ל"ד וכל משקה כלל אשר ישתה פרט בכל כלי חזר וכלל וע' נזיר פ"ו ה"ב) ר' פריגורי דקיסרין אמר ר' ליעזר כר' ישמעאל (פי' לעולם ר' ליעזר סבר כר' ישמעאל דכלל ופרט וכלל דנין רק כעין הפרט) אלא כך משיב כו' אמרו לו לא דומין אוכלין למשקין לא אם אמרת באוכלין שכן אוכלי בהמה לאדם צריכין מחשבה (פי' ואם חשב באוכלי בהמה לאכילת אדם הרי הן מקבלין טומאה כדתני בספרא שמיני פ"ז פרק ט') לפיכך אוכל סרוח טהור תאמר במשקין שכן משקה בהמה לאדם אין צריכין מחשבה (פי' שגם משקה בהמה מקבלים טומאה) אמר להן מה אוכלין המיוחדין לאדם שאין צריכין מחשבה אוכל סרוח טהור משקין המיוחדין לאדם שצריכין מחשבה (פי' דמי גשמים טרם שחשב עליהן לאדם או לבהמה אינן מקבלין טומאה) אינו דין שיהא משקה סרוח שלהם טהור ותני כן כל משקה מה ת"ל אשר ישתה כו'.

[השלמות: שכן אוכלי בהמה לאדם אינן באין במחשבה. — צ"ל: שכן אוכלי בהמה לאדם באין במחשבה (פי' שאם חישב על אוכלי בהמה לאדם נטמאין כדאיתא בספרא שמיני פרשה ז' פרק ט'). שם ה"ג ברם הכא בשלא לקטן. — פי' שם בחלה.]

תוכן העניינים

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי תרומות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה