שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי תרומות· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ט · הלכה ג
[השלמות: שתלי תרומה שנטמאו שתלן כו'. — מלשון "שתלי כו' שתלן" יש להוכיח שגידולי תרומה טמאה מתוך הזרע (כגון שזרע חטי תרומה) הגידולין מותרין באכילה לכהן שפנים חדשות באו לכאן שאותן חטין שזרען כבר נרקבו בקרקע אלא שכאן מיירי במיני ירקות1 שדרך לזורען רצופין וכשהן גדולין מעט תולשין אותן וחוזרין ושותלין אותן במקום אחר מפוזרין (וירקות אף קטנים ראויין לאכילה) והפריש מהן תרומה ונטמאו וחזר ושתלן עדיין אסורין באכילה שהאסור עדיין בעין וע' רפ"ה דמעשרות העוקר שתלים מתוך שלו ונוטע לתוך שלו ונראה שכן דעת ר"ש כאן ורש"י פסחים ל"ד א' ע"ש.]
שיתלי תרומה שנטמאת שתלן ועושה אותן תרומה. — צ"ל: שתילי חולין שנטמאו שותלן ועושה אותן תרומה.
תאנים וענבים שנטמאו סוחטן ועושה אותן תרומה. — צ"ל: זתים וענבים שנטמאו כו' (דאלו תאנים וכן לגירסת רא"פ תותין אין משקין שלהן חייבין בתרומה אלא מדרבנן כדתנן בפי"א מ"ב ואיך יתירו לסוחטן ומשנה שלמה שנינו שם במ"ג דתותים של תרומה אסור לסוחטן ומה שאמרו בבבלי פסחים ל"ג ב' על הא דתניא הא למה זה דומה לתרומת תותים וענבים כו' אי בעי סחיט להו, צ"ל דעל ענבים בלבד קאי ולא אתותים וע' עו"ש כ"ד ב').
בין לקולא בין לחומרא כו'. — צ"ל: מה לקולא לחומרא (פי' זה שאמר ר' יהודה עד שיגום וישנה לקולא אמרה או לחומרא) אין תימר לחומרא ניחא אין תימר לקולא (כל זה מספר ניר) והתנינן עד שיגום וישנה (פי' וקס"ד עד שיגום את האוכל וישנה אותו) ר' אבהו בשם ר"י כו'.