אור ברסלב

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי תרומות· רבי זאב וולף רבינוביץ'

פרק ח · הלכה א

פרק ח

מה בין סבור שהוא אסור ונמצא מותר שהוא פטור. — צ"ל: מה בין סבור שהוא מותר ונמצא אסור (פי' כגון שהורו ב"ד דחלב מותר ואכל על פיהן) שהוא פטור (וכעין זה הנוסח בריש הוריות).

על דעתיה דרב בלבד כהן מקריב. — פי' כהן מיוחס שב"ד בדקו אחרי אבותיו ולא מצאו בהן פסול ע' בסוף מסכת מדות.

ואף לענין שאר הדברים כן מקבל ואח"כ זורק כו'. — צ"ל: מקבל ואחר זורק (פי' דאף שנודע אחר שקיבל כהן זה שהוא פסול מ"מ יכול כהן אחר כשר לזרוק הדם שקיבל זה) קומץ ואחר מקטיר מולק ואחר מזה ר' יעקב כו' הדא אמרה שהוא מקבל ואחר זורק קומץ ואחר מקטיר מולק ואחר מזה.

ר' יצחק שאל היה עומד ומקריב ע"ג המזבח כו'. — ר' יצחק סתם דירושלמי הוא ר' יצחק נפחא דבבלי שבאותו ענין בבבלי מכות י"א ב' איתא: נגמר דינו ונעשה כהן בן גרושה או בן חלוצה פליגי בה ר' אמי ור' יצחק נפחא חד אמר מתה כהונה וחד אמר בטלה כהונה, עוד ביבמות פ"ח ה"א (דף ח' ע"ד) ר' יצחק בשם ר' יהושע בן לוי מעשה באחד שלקח עיר אחת של עבדים ערלים מן הגוי ע"מ למהלן וחזרו בהן כו' ואותו ענין יש גם בבבלי שם מ"ח ב' בשם ר' יצחק נפחא ע"ש, עוד בבבלי קידושין ל"ג ב' ר' אמי ור' יצחק נפחא חד אמר לגנאי וחד אמר לשבח, וענין זה איתא במדרש תנחומא הקדום (הוצאת ה"ר ש"ב ז"ל) פ' פקודי אות ד' ושם הוא מחלוקת ר' חמא (בלי ספק דט"ס הוא וצ"ל ר' אמי) ור' יצחק, עוד בירושלמי מגילה פ"ג ה"ו [ע"ד ע"ב] יצחק סחורה שאל לר' יצחק ר"ח שחל להיות בחנוכה במה קורין כו' ואותו ענין במסכת סופרים פי"ב ה"ז ר' יצחק סחורה שאל את ר' יצחק נפחא ר"ח טבת שחל להיות בשבת כו' (וט"ס שם ויש להגיה בסופרים כפי הנוסח שבירושלמי מגילה שם).

שעבודתו כשרה עד שיפסל בב"ד. — פי' ולכך הוי כמו שמת וכ"פ רא"פ ותמוהין דברי הכ"מ פ"ז הי"ב מרוצח ע"ש.

הדין צירא מורייסא עד שלא יצליל שרי מדהוא צליל אסור. —פי' שהתולעין בציר ומורייס מעצמן הן גדילות ומותרות כציר ומורייס כל זמן שהן מעורבות יחד אבל כשהתולעים נופלות למטה בשולי הכלי והציר והמורייס צלולין למעלה הרי התולעים נפרשו מהציר והמורייס לפיכך אסור לשתות הציר והמורייס מכלי זה דבשעה שמטה הכלי כדי לשתות מתערבות התולעים בציר ובמורייס ויגיעו לתוך פיו לכן נותן הציר והמורייס בתוך משמרת כדי לסננן מן התולעים.

[השלמות: רבי יונה אמר אסור באכילה. —נוס' הגר"א: יונה אסור באכילה, וכהגהתו מובא ברקח סתס"ד וכן מובא בר' ירוחם נתיב ט"ו ובשו"ת מהר"ם ב"ר ברוך סימן קי"ב (דפוס פראג).]

תוכן העניינים

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי תרומות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה