שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי תענית· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ד · הלכה ד
בני סלמיי דנתיצתי. — בבבלי הנוסח "הנתופתי" ובמג"ת פ"ה "הנטופתי" ובתוספתא פ"ג "שלמאי הנטופתי" וכן נ"ל עיקר. ונטופה שם עיר שכן מצינו שבין העולים משבי הגולה נמנו בעזרא ב' כ"ב אנשי נטופה חמשים וששה ובנחמיה ז' כ"ו אנשי בית לחם ונטופה מאה שמונים ושמונה וכתיב בדה"י א' ב' נ"ד בני שלמא בית לחם ונטופתי, יראה מזה דשלמא היה ראש משפחה גדולה אשר בניה ישבו בשתי ערים בית לחם ונטופה.