שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי תענית· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ב · הלכה א
ר' חלבו אמר לר' יודן נשייא פוק עימן וצערך עבר. — צ"ל: וצערן עבר (פי' שנוח להן לקטנים בזמן שהגדולים מצטערין עמהן וגם בזכות הגדולים ה' מרחם עליהם).
א"ר ברכיה כתיב יערף כמטר לקחי כפי עורפן לתשובה. — פי' שלא יקשו את ערפן אלא יכפו אותו לתשובה.
ישר ממסוכה ישרא דבהון כאילין סופייא. — פי' דורש כאלו המ"ם הראשונה של "ממסוכה" היתה כתובה בסוף מלת "ישר" וכן כ"ף של "כחדק" מושכת עצמה ואחרת עמה והוא כמו "ישרם כמסוכה" וכעין זה בסוטה רפ"ה גורעין לדרוש מתחילתה לסופה (הרש"ש בהגהותיו לב"ר פ"פ אות ג' בשם בנו ר"מ ז"ל).
ר' אחא בשם רב אין תענית עכשיו. — פי' שאין תענית צבור בבבל שהוא מקומו של רב מפני שאין נשיא אלא בא"י וכדאיתא בראש פרק זה "א"ר יוסה הדא אמרה אילין תענייתא דאנן עבדין לית אינון תעניין למה דלית נשייא עמן" פי' שר' יוסי היה בצפורי (ע' שבת פ"ד ה"ב דר' יוסי סליק לסדרא דבר עולא, וסדרא דבר עולא היה בציפורי כמו שהוכחתי שם [עמ' 161] וגם ר' מנא בנו של ר' יוסי היה בציפורי כמבואר בפסחים פ"ד ה"ט) והנשיא היה בזמנו בטבריא (ע' סוף הוריות דבטבריא היו רואי פני המלך היושבים ראשונה במלכות) וגם בבבלי י"א ב' וי"ב א' איתא אין תענית צבור בבבל.