אור ברסלב

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי שבת· רבי זאב וולף רבינוביץ'

פרק ט · הלכה ג

הלכה ב

א"ר יוחנן מסיני למדו ירד משה בשלישי כו'. — יש להגיה ולשנות הגירסא ובתחלה צ"ל: תמן תנינן הפולטת ש"ז ביום השלישי טהורה דברי ר' אלעזר ב"ע כו' משלימין לה מקצת עונה ששית א"ר יוחנן מסיני למדו (פי' ראב"ע ור' ישמעאל ור"ע) ירד משה בשלישי בשבת (פי' ביום) אמר להן כו' כל מי שפירש בשלישי (פי' שפירש מעצמו מתחלת היום עוד קודם ששמע ממשה) יש כאן יום שלישי ליל רביעי ורביעי ליל חמישי וחמישי בששי פלטה בלילה טהורה ביום טהורה, כל מי שפירש ברביעי יש כאן ליל רביעי ורביעי ליל חמישי וחמישי בששי פלטה בלילה טמאה ביום טהורה (פי' ולשיטת הירושלמי בערב שבת ניתנה תורה כדתניא במכילתא פ' יתרו וכן בפר"א ר"פ מ"ו, ור' יוחנן לא ביאר טעמו של ראב"ע מפני שהוא פשוט דתני במכילתא שם היו נכונים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה מכאן אמרו הפולטת ש"ז ביום השלישי טהורה דברי ראב"ע ע"כ וכל זה דלא כשיטת בבלי פ"ו ב') ר' ישמעאל אומר זו בסיני (פי' דשם החמירה תורה שאף הפולטת בליל ששי טמאה ולכך לא טבלו אלא בבוקר של יום ששי וגם זה דלא כשיטת בבלי שם) אבל לדורות או בארבע או בשש ר"ע אומר לעולם הן חמש וכן לדורות הא ר' ישמעאל עביד יום עונה ולילה עונה כו' משלימין לה מקצת עונה בששית ראב"ע אומר לילה ויום עונה ומקצת עונה ככולה.

דברי חכמים עד ג' ימים מכאן ואילך היא נסרחת ואתיא כו'. — פי' ולמדו מזב ולא מסיני, ומאחר שבמשנתנו למדו מסיני אתיא דלא כחכמים. ולפי שיטת הירושלמי יש להגיה במשנתנו מניין לפולטת ש"ז ביום השלישי שהיא טהורה, וכ"ה במתניתא דתלמודא דבני מערבא וגם במשניות דפוס נאפולי (כ"ש בדקדוקי סופרים ע"ש) וגם בבבלי פ"ו א' איכא דתני במשנתנו "טהורה" וע"ש בתוד"ה תני.

תוכן העניינים

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה