שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי שבת· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ז · הלכה ד
א"ר זעירא קומי ר' מנא שכן שוו בהיסק כו'. — צ"ל: א"ר עזרא (ע' מ"ש בשביעית פ"ה ה"ט, עמ' 68) קומי ר' מנא כו' קומי ר' יוסי שכן שוין במצניע לזרע לדוגמא ולרפואה (לקמן ר"פ יו"ד) א"ר חנניה כו'.
א"ר חנניה קופדה משלים לפיסתה כו'. — זה ענין בפני עצמו וביאור זה דשיעור הבשר הוא פחות מכגרוגרת, ונראה דשיעורו כדי ללפת בו כביצה קלה וכעין הא דתנן בפ"ט מ"ה תבלין כדי לתבל ביצה קלה.
מודה ר' הושעיה שאם הוציא תבן לפרה כמלא פי גדי שהוא פטור דלא תיסבור כו'. — צ"ל: שאם הוציא עשבים לפרה כמלא פי גדי שהוא חייב דלא תיסבור כו' (וכעין זה בבבלי ע"ו א' לרבין).
ר' בון בר חייא בעי הגע עצמך שאין בתבשיל כגרוגרת כו'. — צ"ל: הגע עצמך שיש בהן (פי' בקליפין וגרעינין ועוקצין וסובין ומורסין, ועל דברי ת"ק קאי) כגרוגרת, וכגרוגרת מבטל כגרוגרת (פי' מאחר שיש בפסולת כגרוגרת כמו שיש באוכל כגרוגרת אפשר שהפסולת מבטלת את האוכל ואם הוציאן מעורבין יחד פטור).