אור ברסלב

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי שבת· רבי זאב וולף רבינוביץ'

פרק ג · הלכה ג

הלכה ב

תנא א"ר יוחנן בר מרייא בשלא העביר ידו ממנו אבל העביר אסור פגה שטמנה כו'. — צ"ל: תנא פגה שטמנה כו' (ומה שבינתיים מיותר ונשתרבב מלעיל סוף ה"א וכן ליתא בפסחים פ"ב ה"ד ע"ש).

אית לך מימר שביעית כר"ש דפתר לה שביעית כר"ש דר"ש מתיר כו'. — צ"ל: אית לך מימר שביעית כר"ש ר"ש מתיר בספיחי שביעית כו' ומשום קדושת שביעית אוף הכא אינו חושש לא משום שביעית ולא משום קדושת שביעית (וכעין זה בכלאים פ"א ה"ט).

בין חמה בין תולדת חמה מותרת. — והא דתנן ולא יפקיענה בסודרין אף שהיא תולדת חמה אינו אלא משום מראית העין דהרואה יאמר שהסודר באש הוחם (שו"ת רש"ל סו"ס ס"א).

על דעתין דרבנין דתמן מעשה שעשו אנשי טיבריא כו'. — צ"ל על דעתון דרבנין דתמן לא סלקת מתניתא כמעשה שעשו אנשי טיבריא כו' (רשב"א בחידושיו ל"ט ב' פירש שאין הלכה כאנשי טבריא וע"ש שהעתיק הנוסח להפך ובלי ספק שט"ס הוא).

בראשונה היו סותמין את הקמין מערב שבת. — בתוספתא פ"ד ובבלי מ' א' הנוסח היו סותמין את הנקבים, וברשב"א שם העתיק "היו סותמין את החמין" ונראה שט"ס הוא.

עאל מיסחי עם ר' בא בר ממל בטרים בר יטסם. — במוסף הערוך ערך טר ג' פירש דטרים עניינו בלשון יונית מים חמים נובעין כחמי טבריא.

ר' אבהו חורנין מזלפין ונפל עלוי והוא אמר והא ר' לוונטי כו'. — צ"ל: ר' אבהו הוון חורנון מזלפין ונפל עלוי והוא לא אמר (פי' שאחרים היו מזלפין עצמן דמותר כת"ק דר"ש בן מנסיא ומזילופן נפל גם על ר' אבהו ור' אבהו לא אמר להן שישמרו את עצמן מלזלף עליו דמאחר שאין כוונתן לזלף על אחר אלא על עצמן אף אם יפול הזילוף על אחרים מותר) ר' לוונטי כו'.

אבלט שאל ללוי סריסא מותר לשתות כו'. — צ"ל: אבלט שאל ללוי בר סיסי (כמו שהגיה בדפוס קראטשין) מותר לשתות כו' א"ל אין א"ל ומכיר הוא לה כלום (עניין מכיר כמו ביבמות פ"ד סוהי"א דף ו' ע"ב ולא הכירה עד שעברו עליה שלשים יום והוא לשון נקיה).

מולייר הגרוף שותין ממנו בשבת הא אם אינו גרוף כו'. — בבבלי מ"א א' תוד"ה מוליאר כתבו בשם הרב פורת דמשמע בירושלמי לפרש דמן המוליאר מותר למזוג מים חמין ביין ומאנטיכי אסור ע"ש אבל לפנינו בירושלמי אין שום משמעות לפרש כן, ומ"מ דברי הרב פורת בפירושו נכונים שכן מצאנו בהקדמת פירוש ספר יצירה לר' שבתי דאנילו הרופא שכתב קומקום של נחשת של השרים שנקרא בלשון יון מוליאר והוא הכלי שמרתיחין בו משרתי השרים את המים החמים להשקות אל אדוניהם עם היין מסוך ומזוג ומהול בחמים ע"כ ומזה מבואר דעיקר המוליאר אצלו היה עשוי ועומד למזוג ממנו מים חמין ביין וע' במוסף הערוך ערך מלייר ועוד מצינו במעשרות פ"ד מ"ד שותין על הגת בין על החמין כו' והרי ענין "שותין" שם ג"כ על המזיגה וע"ע ע"ז פ"ד הי"א.

תוכן העניינים

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה