שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי שבת· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ב · הלכה ז
ולמה לא אמר עישרתן אלא כל מה דהוה אכיל מן שוקא הוה אכיל. — פי' וזה שקונה מן השוק אסור באכילת עראי שהמקח טובל אפי' בדבר שלא נגמרה מלאכתו (מעשרות סוף פרק ב') ולכך היה ר' שמואל בר"י מפריש מיד בלקיחתו ואין לו צורך עוד לשאול מבני ביתו, אבל מי שיש לו פירות שמכנסן משדהו יש לחוש שמא הביאו בני ביתו פירות שדהו קודם שנגמרו למעשרות ומשום ששבת טובל לכך צריך לשואלן אם עישרו.
הינחת מצות הנר שהיא שבות וחייבין עליה כרת כו'. — צ"ל: הינחת מצות הנר שהיא מצוה (פי' שמצוה להדליק נר לשבת) וחייבין עליה כרת (פי' אם איחר והדליק משחשיכה) ובאת לחלוץ תפילין שאינן אלא רשות (פי' לחולצן בלילה וכמ"ד בברכות פ"ב ה"ג דף ד' ע"ג שאם היו עליו התפילין מבעוד יום מותר להניחן עליו אף בלילה) ואינן אלא שבות (פי' שהמניח תפילין בשבת אינו אלא איסור דרבנן ואף שבברכות שם דריש לה מן הכתוב הא מסיק התם שאינו מחוור מן התורה וכן בבבלי סנהדרין ס"ח א' ואדר"נ פכ"ה איתא בזה שתפילין הן משום שבות).