שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי שבת· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ב · הלכה א
ר' אחא בשם ר' לייא דדינון. — פי' כך מכונה עץ שמן בלשון המקרא כדאיתא ברה"ש פ"ב ה"ב.
והא ששיתא הרי לא הוצת האור ברוב הדלק (פי' עששית שאין דרכה להיות דולקת ברוב היוצא) א"ר שמי לא כן (פי' ודין קורה וששיתא כדין ד' מדורות) כו'.
שבת שחלה להיות בחנוכה שאסור לראות כו'. — צ"ל: שבת שחל להיות בחנוכה אין מדליקין בפתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת והרי אסור לראות מטבע לאור החנוכה הרי אינו שוכח ומוציא את הפתילה כו'.
ר' אחא בשם ר' חסדא זאת אומרת שמותר להצית כו'. — פי' מדתנן במשנה ב' אין מדליקין שמן שריפה ביו"ט משמע דבערב יו"ט מותר להדליק אע"ג שדולק ביו"ט.
והא תנינן אין מדליקין בשמן שריפה ביו"ט כו'. — צ"ל: והא תנינן (במשנה א') ולא בשמן שריפה (פי' והיינו בערב שבת והוא אסור) מפני יו"ט שחל להיות בע"ש (פי' ולכן אסרו אף בע"ש שחל בחול) מעתה כו' בשיטת ר' ישמעאל (פי' בשמן שריפה אין חולק שמותר לשורפו בלילה כשיטת ר' ישמעאל במילה שעבר זמנה).
ויש כאן זו כל מחוייבי טבילות טובלין כו'. – צ"ל: ויש לטבול כעין זו כל מחוייבי טבילות כו'.
וכן (כצ"ל) חמיין רבנן מקדמין לעיבורה. — פי' שהן מקדימין בזמנו קודם שיעבור הזמן.
כמה דתימר תמן לא עמד ב"ד וביטל כו'. – ע' מ"ש בהערותי לתרומות סופי"א (עמ' 103) על סוגיא זו.
[השלמות: על ידי כן הוה שהר כו' צבע פתילתא מן חולא כו'. ע' מ"ש ביאור זה בהגהותי סוף תרומות (עמ' 403), ודלא כק"ע.]