שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי שביעית· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ב · הלכה א
אלא ר"מ כמשנה הראשונה (פי' דהוי סברי ב"ה כל זמן שבני אדם חורשין כו') ור"ש כמשנה אחרונה (פי' דסברי ב"ה בשדה לבן עד הפסח).
אלא ר"מ שנייה מחלוקת ור"ש שנייה כד"ה כו'. — צ"ל: אלא ר"ש שנייה מחלוקת (פי' שהיא מחלוקת ב"ש וב"ה דלב"ש חורשין כל זמן שהיא יפה לפרי וב"ה נתנו זמן קבוע ור"ש סבר כב"ה) ור"מ שנייה כד"ה (פי' שלא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר זה אלא שלד"ה חורשין כל זמן שהוא יפה לפרי) הוי מאן תנא עד אימתי חורשין בשדה האילן ערב שביעית ר"ש ברם כר"מ ד"ה כל זמן שהוא יפה לפרי לא סוף דבר כו'.