אור ברסלב

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי שבועות· רבי זאב וולף רבינוביץ'

פרק ח · הלכה א

פרק ח

ומתניתא אמרה כן המקבל שדה מחבירו כו'. — צ"ל: ומתניתא אמרה כן (ב"מ פ"ג מי"ג) הגביהה ונטל הימנה רביעית ונשברה משלם את הכל ר' חנניה א"ר בון אף בגניבה כו'.

ר' אבהו בשם ר' יוחנן בעומדת באבוסו כו'. – פי' דזה שאמרו בד' שומרין שאין חייבין אלא דרך קנין במשיכה הוא אף באופן שהיתה בהמת ראובן עומדת ברשות שמעון אצל אבוסו וא"ל ראובן אני נותן בהמתי לך לשומרה וקיבל עליו שמעון אין שמעון חייב באחריותה אא"כ משכה קודם ור' בון ב"ח פליג וסבר שאם היא עומדת ברשות שמעון מאחר שהלה קיבל עליו לשומרה ה"ז חייב באחריותה אף שלא משכה.

מה ר' בון ב"ח כב"ש רבש"א ילקה בחסר ויתר כו'. — צ"ל: רבב"ח כב"ש דתנינן (ב"מ פ"ג מי"ג) החושב לשלוח יד בפקדון ב"ש מחייבין מה נן קיימין אם בעומדת ברה"ר כו' באותה המחשבה אם בשמשך (פי' שמשך הבהמה שהופקדה אצלו לביתו על דעת גזילה) ד"ה חייב (פי' אפי' לב"ה) כו' בעומדת באבוסו ומה דאמר ר' בון כו' בקונה שלא מדעת הבעלים (פי' דהתם בעומדת על אבוסו והשומר רוצה לגוזלה שלא מדעת הבעלים ולכך אינו קונה במחשבה אא"כ עושה מעשה) ברם הכא בקונה מדעת הבעלים (פי' שהבעלים רוצים להקנותה לו לשומרה וגם הוא מתכוין לקנותה לשומרה וכיון שהיא ברשותו הכל מודים שקונה אותה בדיבור בלבד).

תני וגונב מבית האיש ולא מבית השואל (פי' שאם נגנבה מבית השואל פטור הגנב מתשלומי כפל; וטעם דין זה דמאחר שכל האחריות היא על השואל הרי הפקדון כולו ברשות השואל ואינו כברשות הבעלים וכיון שהשואל חייב להחזיר את החפץ אחר שיהיו כָּלים ימי שאילתו גם השואל אינו נחשב לבעלים ולכך הגנב פטור מכפל כמו הגונב אחר הגנב, ולא תקשה לך מדתני בתוספתא ב"מ רפ"ג "השואל פרה מחבירו ונגנבה וקדם השואל ושלם ואח"כ נמצא הגנב משלם תשלומי כפל לשואל" דמאחר שכבר שילם השואל לבעלים הרי השואל כבעלים עצמן וע' ב"ק פ"ז ה"א ומ"ש שם, עמ' 474) כו' כמי שהוא עליו (פי' של בעלים דגם להן שייכות בה דש"ח פטור מגניבה ואבידה ונושא שכר והשוכר פטורין במיתה שבוייה ושבירה).

היו אחרים יודעין שלא פשע מאי נישמעינה מהדא כו'. — צ"ל: היו עדים יודעין שלא פשע מהו שיאמר לו הישבע לי שלא נתת עיניך בה לגוזלה (פי' שלא שלח בה יד) נישמעינה מהדא (מכילתא פ' משפטים ע"ש) הרי שנמצא הגנב ואין לו לשלם מניין שלא יאמר לו בוא והישבע לי שלא נתת עיניך בה לגוזלה ת"ל ואם לא ימצא הגנב כו' (וע' ב"מ פ"ג הי"א ובפירוש ר"ח סוף מסכת זו ובבלי ב"ק ק"ח ב' וטח"מ סימן רצ"ד סעיף ה').

עד כדון כר"ע כר' ישמעאל (פי' שר"ע דורש ג"ש שאינה מופנה ור' ישמעאל אינו דורשה, ע' יומא פ"ח ה"ג וסנהדרין פ"ז ה"ח) כו' מה להלן נשבעין על האונסין אף כאן נשבעין על האונסין (פי' ויהא שואל פוטר את עצמו בשבועה על השבוייה כדין שומר שכר) כו' טענו טענת גנב של אונסין (פי' בש"ש שטען כן ונמצא שקר והפקדון אצלו).

מהו שישלם תשלומי כפל של אונסין כו'. — צ"ל: מהו שישלם תשלומי כפל א"ר יוסי אין כיני ניתני (פי' במשנה דפרק זה) ש"ש והשוכר משלמין תשלומי כפל של אונסין ותני לא מצינו בנושא שכר והשוכר שמשלם תשלומי כפל א"ר חנינה אם אומר את כן (ומה שבינתיים כפול ומיותר) כו' מצינו בנושא שכר והשוכר שמשלמין תשלומי כפל תאמר בשואל שאינו משלם תשלומי כפל בכ"מ.

אין תימר לשבועה איצטרכת ליה ניתני בנושא שכר והשוכר כו'. —צ"ל: ניתני בנושא שכר ושומר חנם הווי לא כו' אמרת דברים שהשואל משלם נושא שכר נשבע דברים שנושא שכר משלם שומר חנם נשבע מה את מתני בשומר חנם כשהבעלים עמו אלא דברים שנושא שכר נשבע שומר חנם יהא פטור ואית דבעי מה את מתני בשומר חנם בין שהבעלים עמו בין שאין הבעלים עמו א"ר מנא לא מצינו כו' (ומה שבינתיים כפול ומיותר).

ומ"ט דב"ש על כל דבר פשע כו'. —ענין זה שייך על מה ששנינו בב"מ פ"ג מי"ג ונשמט "תמן תנינן" כו' כדרך הירושלמי בהרבה מקומות.

ריב"ח בעי מה אמר יטול נטל כו'. — צ"ל: מה אמר ליטול ונטל (פי' בהא דתנן בב"מ שם הגביהה ונטל ממנה רביעית ונשברה משלם את הכל אם "ליטול" תנן דהיינו שחשב ליטול אף שעדיין לא נטל מ"מ חייב באחריותה או "ונטל" תנן פי' שכבר נטל אבל אם לא נטל אלא שחשב ליטול אינו חייב באחריותה) והתני ר' הושעיה (תוספתא ב"ק פ"י) נשברה כו' לא מחמת קילקולה (פי' שפתח ונטל ממנו רביעית שחבית סתומה ומלאה אין דרכה להחמיץ) כו' מה איתאמרת עד שיחסיר או אפי' לא חיסר (פי' אלא שהגביהה ע"מ שיחסיר) כו' דריב"ח ליטול ונטל אין תימר כו' אין תימר ונטל עד שעה שיחסיר אין תימר ליטול החזירה למקומה (פי' ולא נטל) פטור למקום אחר חייב (פי' שמאחר שהגביהה ע"מ ליטול ממנה ועדיין לא החזירה למקומה ה"ז חשיב שינוי) אין תימר נטל החזירה בין למקומה בין למקום אחר (פי' ולא נטל) פטור ר' אבהו כו' (וע' בבלי ב"ק קי"ח ב' וב"מ מ"ד א').

אין משערין אותו אלא בגופו לפיכך רואין אותו כו'. — צ"ל: אין משערין אותו אלא בגופו אין אומרין אילו היה שם היה מציל אלא רואין אותו אם היה ראוי להציל חייב ואם אינו ראוי להציל פטור ר' לעזר בשם כו'.

כיון שהניח מקלו ותרמילו עליה חייב שמע ר' יוסי בר נהוראי כו'. — ע' בבלי ב"מ מ"א א'.

מה אם ש"ח שהיקלה בו התורה אינו חייב עד שימשוך כו'. — צ"ל: מה אם ש"ח שהיקלה בו התורה כיון שמשך חייב נושא שכר שהחמירה כו'.

[השלמות: אני איני מקבל עלי כו'. כעין זה רפ"ג דנדה [נ' רע"ג].]

תוכן העניינים

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי שבועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה