שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי שבועות· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ה · הלכה ד
א"ר בא אף ר' יסא מודה בה כו'. — צ"ל: אף ר' יהודה (כגירסת ק"ע) מודה בה אף בשבועת ביטוי כן שבועה שאוכל נבילה כו' (דלעיל סוף ה"ג עד) פטור על השאר. נמצא שאין בידו חטין מהו שתחול כו' מתניתא מסייעא למה דאמר ר' זירא כו' והשנייה אסורה ר' שמעון אומר (כ"ה בנזיר פ"ד ה"ג) אם אמרה לא נתכוונתי כו' (וצ"ל כמו שהגיה הק"ע "חברייא אמרין חלה ר' זירא אמר לא חלה" וסברי חברייא דלר"ש היא שבועה אחת על כולן ואם יש בידו אפי' רק מין אחד כבר עבר על השבועה).
לא היפר לה בעל הראשונה ועמדה בנדרה לוקה שנייה מהו כו'. — ע' תיקון וביאור סוגיא זו בנזיר פ"ד ה"ג (עמ' 434).
היך עבידא פרוטה כו'. — צ"ל: היך עבידא פרוטה חטין פרוטה שעורין ופרוטה כוסמין נפרטין לג' קרבנות שליש פרוטה חטין שליש פרוטה שעורין שליש פרוטה כוסמין נכללין לקרבן אחד. היו בידו ארבעה מינין שני מינין בפרוטה ושני מינין בשתי פרוטות אפי' כן נכללין ונפרטין ליידא מילה לחייבו ג' קרבנות (פי' אף שיש כאן כלל ופרט כאחד) ר' יוחנן בשם ר' ינאי כו' (ומה שבינתיים כפול ומיותר).
א"ר חיננא ע"ד דר"מ בין שאמר חטין כו'. —ע' תיקון וביאור סוגיא זו בגיטין פ"ט ה"ז (עמ' 426).