אור ברסלב

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי שבועות· רבי זאב וולף רבינוביץ'

פרק ה · הלכה א

פרק ה

תני מפי עצמו בשבועת העדות כו'. — ע' מ"ש בשביעית פ"ה ה"ח (עמ' 68).

פרט למכחש באחד השותפין פרט למכחש בעדים ובשטר א"ר יוסי כו'. — יש להחליף הגירסא וכצ"ל: פרט למכחש בעדים ובשטר ויעשה ככופר בחלקו (פי' של שותף זה שכפר בו) ויהא חייב כהדא דתני שניים שהפקידו כאחד וביקש האחד ליטול את שלו אין שומעין לו (פי' ולכך אם כפר באחד מן השותפין ה"ז פטור) אחד שהפקיד לשנים כפר בו זה חייב כפר בו זה חייב הפקיד להם שוה פרוטה לא נמצא מביא קרבן על חצי פרוטה ומה אילו נשבע ונשבע ונשבע שמא אין מביא קרבן על חצי פרוטה תמן כל שבועה חלה על ש"פ הכא אין שבועה חלה על ש"פ א"ר יוסי הדא אמרה שניים שלוו מאחד אע"ג דלא כתבין אחראין וערבאין זה לזה אחראין וערבאין זה לזה (פי' ולפיכך אחד שהפקיד לשנים ש"פ כל מי שכפר ה"ז חייב שקרבנו הוא על פרוטה שלימה) ולא עבדין כן ר' לא ר' יוחנן ור"ל תריהון אמרין כו' (והר"נ פרק זה העתיק כנוסח שלפנינו וגם היה לפניו השמטת דברים בירושלמי ונדחק בו ע"ש).

מתניתא (פי' דהודה מעצמו משלם קרן וחומש ואשם דמשמע אפי' יש עדים שאכלו) בשאין יודע בעדים (פי' שזה הכופר לא ידע שיש עדים שיכחישו אותו, ודלא כפ"מ שפירש שאין התובע יודע בעדים).

בן עזאי אומר ג' אבידות הן ביודע בה ובמוצאיה כו'. — צ"ל: ביודע במוצאיה ולא בה (וכ"ה בספרא פ' ויקרא ובבלי ב"ק ק"ה ב' ע"ש) בה ולא במוצאיה כו' ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוחנן לית כן (פי' שאין ברייתא זו מתוקנת) ר' יוסי בעי ויהא כן לפטור (פי' ומפני מה א"ר יוחנן לית כן) א"ר מנא לית כן ג' אבידות ביודע במוצאיה ולא בה בה ולא במוצאיה לא בה ולא במוצאיה (פי' בתמיה דלא בה ולא במוצאיה הרי באמת הוא נשבע וכ"ה בבבלי שם) בה ובמוצאיה נן קיימין אלא שמכחש בה ובמוצאיה (פי' דהא דתני "לא בה ולא במוצאיה" היינו שמכחש בשניהם אע"פ שיודע בשניהם) תמן אמרין כיני מתניתא בה ובמוצאיה (וכ"ה בבבלי שם ומה דאיתא בינתיים כאן מיותר).

תוכן העניינים

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי שבועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה