שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי שבועות· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ד · הלכה ה
ולי נן ידעין אין קנס ברתיה אין קנס איתא אוחרי. — צ"ל: אין קנס ברתיה אין קנס מילה אוחרי (פי' דבר אחר כגון כפל או ארבעה וחמשה או שלשים שקלים של עבד).
הרגת שורי קיצצת נטיעותי והוא אומר איני יודע חייב כו'. — צ"ל: והוא אומר איני יודע והעדים מעידין אותו שהרג וקצץ חייב אתה אמרת לי להרוג ולקוץ הולכין אחר הטענה (כ"ה בתוספתא סנהדרין פ"ו) מה הוא הולכין אחר הטענה א"ר חגיי כו' א"ר יודן אין אומר את כן (פי' שאם היה שורו נגחן ונטיעותיו בטלות נאמן לומר אתה אמרת לי להרוג ולקוץ) מאחר דו יכיל כו' אע"ג דו א"ל לא הרגתי ולא קצצתי פטור (פי' דסבר דנאמן במיגו אף במקום עדים, וע"ל פ"ו ה"א דר' יודן סבר שאין אומרין בממון מאחר ולכן יש להגיה כאן ר' יוסי במקום ר' יודן).